דברו אלי

קבלו עדכון

עמודים

נושאים

תגים

חיפוש באתר

ארכיב



RSS ראיתי בעיניים

פוסטים אחרונים

תגובות אחרונות

עוררו עניין

בלוגרול

עריצה היא הטכנולוגיה

הכתבה הזו על כינוס של מתמטיקאים ומורים למתמטיקה (עם האמירה הכאילו-שערורייתית שמתמטיקה אינה חשובה לחיים) הזכירה לי אמירה בקשר ללימודי הגיאומטריה ששמעתי לא מזמן. למה בעצם לומדים גיאומטריה בבית הספר? הרי זה לא ממש מקצוע שימושי במיוחד. הסיבה היא שהגיאומטריה משמשת כחינוך לחשיבה לוגית. המבנה של אקסיומות, טענות והוכחות שיטתיות שעומד בבסיס הגיאומטריה משמש לאינדוקטרינציה עקיפה של חשיבה לוגית ורציונאלית. מטמיעים בנו באופן עקיף את החשיבה הלוגית כחשיבה "נכונה".

זאת דוגמה קלאסית לעריצות של המדע שמתאר פול פייראבנד. פייראבנד קורא להפריד את המדע מהמדינה, באותו אופן בו מופרדת הדת מהמדינה (הוא לא מדבר על ישראל, מן הסתם). הוא טוען כי המדע הוא ה"דת" החדשה – אנו מחונכים להאמין ב"אמיתות" של המדע באותו אופן בו אנשים חונכו להאמין ב"אמיתות" של הדת. קשה להתעלם מהלהט של פייראבנד (בהחלט אחד מהפילוסופים הקריאים יותר!), וגם אם פה ושם הוא משתמש בהיסטוריה לצרכיו (אבל מי לא עושה זאת?), הדוגמאות שהוא מספק מעוררות מחשבה.

באופן מתומצת מאד, פייראבנד טוען כי המדע לא שונה באופן מהותי ממיתוס. אין למדע שיטה רציונאלית אמיתית (כמו שפופר ביקש להראות), אלא הוא מתנהל בצורה כיאוטית ואנושית כמו כל פעילות אחרת. למעשה, כל נסיון לכפות שיטה רציונאלית על המדע רק יביא לניוונו, המדע יכול להתפתח רק בסביבה פלורליסטית ודינמית שבה הכל הולך.

בעידן הפוסט-פוסט-מודרניסטי האמירה כי "המדע הוא דת" כבר שחוקה מעט, אבל מפתיע לגלות עד כמה התפיסה של המדע כהתגלמות האמת עדיין שלטת בקרב רוב האנשים. בעצם, אולי זה לא כל כך מפתיע בהתחשב בעמדתו של פייראבנד לגבי החינוך. הוא רואה את עיקר הבעיה באופיו של החינוך המודרני – אנו לומדים רק את תוצאות המדע ולא את ההיסטוריה שלו, ותוצאות אלה מוצגות בפנינו כ"אמת" על העולם. "בריאת העולם" היא מיתוס, המפץ הגדול הוא אמת. פייראבנד מבקש להפוך את החינוך לפלורליסטי, חינוך בו כל השיטות ילמדו זו לצד זו ולאדם תהיה היכולת לבחור את אופן החשיבה המתאים לו.

נראה לי שהגישה הזו עדיין נתפסת כקיצונית מדי. קשה מאד להשתחרר מהמחשבה שלמדע יש עליונות על דרכי חיים אחרות, זו מחשבה שנטועה בנו ובתרבות כולה באופן עמוק ביותר. אך כמו שטוען פייראבנד, זהו בעיקר מיתוס. אורח חיים טכנולוגי אינו מביא בהכרח לקיום מאושר (ואולי אפילו להיפך). הוא אינו פותר את כל בעיות החיים. ולעומת זאת, דרכי חשיבה לא-מדעיות (שמאניזם, דת, או דרכי חיים לא-רציונאליות אחרות) יכולות להעשיר את הקיום האנושי באופנים מהותיים. לכאורה, אמירה טריוויאלית. אך מציאות החיים היא עדיין בעיקרה טכנולוגית ולא הומניסטית. 

האם זה ישתנה בזמן הקרוב? האם דווקא הטכנולוגיה החדשה, המודעות הקולקטיבית שאולי תווצר בעידן האינטרנט 2.0 ומעלה, תוביל להומניזציה של הטכנולוגיה? יש כאלה שחושבים כך, אבל מי יודע…

6 תגובות ל“עריצה היא הטכנולוגיה”

  • תגובה מאת חזי
    תאריך 06/04/2007 18:43

    הטענה שגאומטריה לא שימושית ולומדים אותה רק כדי לשמש כחינוך לחשיבה לוגית היא שקרית. גאומטריה היא היסוד של כל לימוד מדעי. ללא גאומטריה אין מתמטיקה, פיסיקה, כימיה, ואלקטרוניקה. גאומטריה היא היסוד של כל הטכנולוגיה. יכול להיות שיש אנשים שלא צריכים גאומטריה בחיים, אבל זה מבוסס רק על כך שהם מסתמכים על עבודתם של אנשים אחרים.

  • תגובה מאת מרגוליס
    תאריך 07/04/2007 17:38

    את האמירה הזו שמעתי ממישהו שהיה פעם מורה לפיזיקה, כך שעל-אף שנאמרה כדי לעורר מחלוקת, אני מניח שיש בה גם איזשהו גרעין של אמת.

  • תגובה מאת גילפ
    תאריך 25/05/2007 13:16

    טכנולוגיה ומדע אינם בהכרח קשורים זה בזה. אחותה התרבותית של הטכנולגיה היא המגיה, לא המדע.
    מדע זו החשיבה. טכנולוגיה היא השימוש. ניתן להשתמש בטכנולוגיה בלי להיות מודע כלל לעקרונות המדעיים שמאחריה. בחברה פלורליסטית יכול להיות קידום מדעי לא מתוך כך שהמדע מכפיף את עצמו לשיגיונות של החברה, אלא מתוך כך שהחברה אינה אוטמת את עצמה לביקורת המדעית.

  • תגובה מאת מרגוליס
    תאריך 25/05/2007 13:28

    גילפ, טכנולוגיה ומדע אינם זהים, אבל הם בהחלט קשורים זה לזה לדעתי. בדיוק מכיוון שטכנולוגיה היא השימוש. לא רק זה – היא למעשה אמת המידה העיקרית לפיה אנו שופטים באופן ערכי את "עליונות" המדע. המדע של ימינו הוא הרי פונקציונלי – בסופו של דבר המדד הוא כלכלי, כלומר, טכנולוגי. מה אתה יכול לעשות עם המדע שלך. המדע המערבי נחשב להצלחה במיוחד לאור היכולת שלו להפוך לטכנולוגיה. מדע דרך טכנולוגיה כאמצעי של שליטה. יש עדיין אלמנט הסברי במדע, אבל אני חושב שמרכז הכובד הוא טכנולוגי.
    יש פה איזשהו ציר מסויים בין מדע – טכנולוגיה – קפיטליזם. קטונתי מלהביע דעה על ההתפתחות ההיסטורית, מה הוביל למה (אם בכלל יש קדימות למישהו מהם). אבל אני רואה כאן תפיסת עולם משותפת, של הצורך בשליטה, ביכולת כימות ומדידה, בהסתמכות על קנה מידה אובייקטיבי (לכאורה). פלורליזם צריך להביא לקבלה של אפשרות לתפיסות עולם אחרות.

  • תגובה מאת של ברמן
    תאריך 26/05/2007 23:25

    הגאומטריה אינה שימושית? זהו הבל מוחלט. יש שימוש בגאומטריה שיישומים טכנולוגיים רבים מספור מג'י פי אס ועד בניית גשרים.
    אפשר לומר אולי שלימוד ההוכחות הגאומטריות שעומדות מאחורי החוקים אינם הכרחיות לכולם. יכול להיות. לא כולם גם חייבים לדעת איך עובד מנוע של אוטו. אפשר פשוט להיכנס וללחוץ על הגז. אבל חברה מתקדמת חייבת לשמר ולהנחיל את יסודות התרבות שלה לדור הבא, גם אם להיפים מסוממים כמו פייראבנד זה נראה כמו עריצות. לפי השיטה של פייראבנד, מגיל אפס תינוק צריך לשמוע בליל של כל השפות ורחשי רקע אקראיים ומתוך כך לבנות את השפה שלו בבחירה חופשית!

  • תגובה מאת מרגוליס
    תאריך 26/05/2007 23:50

    ברור שהגיאומטריה שימושית בהרבה יישומים טכנולוגיים. מי שצריך אותה לומד זאת שוב בכל מקרה. לתלמידי תיכון זה די מיותר לדעת לחפוף משולשים. אלא אם הם הולכים לעבוד במספרה, אולי.

    פייראבנד היפי מסומם? עברנו למכות מתחת לחגורה?

    בכל מקרה, הכוונה היא לא, אני מניח, לזרוק את התינוק לג'ונגל ולקוות שהוא יצא משם אדם אינטיליגנטי ולא היפופוטם. אלא להפנות את תשומת הלב לכך שיש פה תפיסת עולם שהשתלטה על התרבות בלי שנשים לב לכך. ואולי היא לא בהכרח היחידה האפשרית. או הטובה ביותר. או הנכונה קטגורית. או השד יודע מה.

תגובה ל חזי