איש הקוביה
התבקשתי עכשיו להצביע בסקר מסויים – בעד או נגד שביתת הסטודנטים. אני אמנם נגד השביתה (ואפילו הצבעתי, לא יאומן), אך הבקשה הזכירה לי שוב שככל שעוברות השנים וככל שאני לומד, שומע ורואה יותר, כך אני פחות ופחות יכול להאמין באופן מובהק בצד אחד. אפשר אפילו לומר שהעמדה שלי נגד השביתה היא שרירותית במידת מה. אלמנטים מסויימים בסיפור של נגד השביתה מדברים אלי יותר מאלו שבסיפור של בעד השביתה. אבל בסופו של דבר, הכל זה רק סוג של הימור. הרי אין באמת צודק ולא צודק. אין עובדות. הכל רק פרשנויות.
מישהו יכול באמת לדעת מה עדיף? איזו החלטה תוביל לעתיד טוב יותר? איזה עולם חלופי יווצר מבחירה כזו או אחרת? מהמרים, כולנו מהמרים. והקזינו תמיד מנצח.
ועדיין, אין ברירה מלבד להצביע, מלבד לקבל החלטה. כי הבחירה, זו הפעולה היחידה האפשרית. אולי באמת לא משנה מה נבחר, רק שנבחר, שנפעל. פשוט לזרוק את הקוביות, לנענע את כוס המרטיני ולצחוק בקול גדול.
- פנים וחוץ בעצם ההחלטה להקים קיר בפני העולם שבחוץ מפסיק הניו-אייג’ להוות...
- על האפשרותנות הויכוח בין האתאיסטים החדשים (דוקינס וחבריו) לבין מגני הדת הוא...
- לראות את העתיד אז ראיתי את אוואטר. עזבו את הדיונים אודות העלילה או...
- הייתי נער שירי המלחמה והזכרון מלווים אותנו מילדות. אנו שומעים אותם בכל...
נשלח: 16 במאי, 2007 | נושאים: מחשבות.
תגים: אמת.
תגובות: 1
| טראקבק
תגובה מאת kusit3g
תאריך 16/05/2007 23:51
הסקר הזה, לפחות זה שאני ראיתי, התחיל בהצהרה כמו "אם נפסיק את השביתה אז המאבק יפסיק" או משהו החלטי ופסקני כזה, ואז שואל אותך – האם אתה תומך בהמשך השביתה. כאילו, האם אפשר ליצור הטייה יותר מוטה מזו, דה? למעשה, זה הזכיר לי סקר שראיתי פעם באתר סאטירה אמריקני שחביב עלי מאוד, ששאל "האם אתה תומך במלחמה בעיראק?", והתשובות היו "כן, אני פטריוט אמריקני" ו-"לא, אני טרוריסט".