דברו אלי

קבלו עדכון

עמודים

נושאים

תגים

חיפוש באתר

ארכיב



RSS ראיתי בעיניים

פוסטים אחרונים

תגובות אחרונות

עוררו עניין

בלוגרול

תוכן להמונים

האינטרנט היא מכונת ייצור תוכן בלתי נדלית. כמויות אדירות של מילים, תמונות וסרטים שעולים בכל שניה אל הרשת ומציפים אותנו במידע. והמכונה הולכת והופכת משומנת יותר ויותר, ודוחקת החוצה מושגים כמו איכות, ערכים ואנושיות.

כתבה מאירת עיניים שפורסמה בחודש האחרון ב-WIRED מתארת את אחד הגלגלים המשומנים ביותר במכונה – חברת Demand Media. החברה מתמחה בייצור תוכן עבור מספר רב של אתרים. התוכן מתוכנן למשוך קהל, וההכנסות מתקבלות מפרסומות המוצגות לידו. בכך כמובן אין ייחוד, זהו מודל ההכנסות העיקרי של הרשת. גם העובדה שהתוכן הוא רק נספח חסר חשיבות שכל תפקידו לייצר קליקים על פרסומות אינה מפתיעה. הרשת מלאה אתרי SEO פיקטיביים יותר ופחות שעובדים באותה שיטה. מה שמיוחד כאן הוא שכלולה של השיטה – ייצור התוכן נשלט כמעט לחלוטין על-ידי אלגוריתם.

פועלי ייצור תוכן
(מקור) 

התהליך עובד כך:

  • אלגוריתם ראשון מחליט על מילות מפתח מעניינות. ההחלטה מתקבלת על סמך ניתוח של מילות חיפוש, הערכה של שווי של מילות מפתח, ובדיקה של כמות הדפים שכבר קיימים עבור מילים אלו (אין טעם לייצר תוכן שייבלע עמוק בתוצאות החיפוש).
  • מילות המפתח עוברות לאלגוריתם שני, שמוצא חיפושים המכילים מילים אלה ובונה לפיהם נושאים אפשריים.
  • הנושאים שמוציא האלגוריתם עוברים למגיה שהופך אותם למשפטים הגיוניים (עבור 8 סנט לנושא).
  • מגיה אחר עובר על הנושאים שוב כדי לשפר אותם (גם הוא מקבל 8 סנט לנושא).
  • עורך מעלה את הנושאים למערכת ייעודית של החברה.
  • כותבים וצלמים עצמאיים עובדים מול המערכת ובוחרים נושאים לכתוב עליהם. הם מקבלים 15$ לכתבה או 20$ לכתבת וידאו.
  • עורך קורא את הכתבות המוגשות (עבור 2.5$ לכתבה), מבצע תיקונים נדרשים ומעלה אותן חזרה למערכת, משם הם מופצות אוטומטית לאחד מאתרי התוכן של החברה.

התוצר של המערכת הוא מנגנון הפקת חומר אוטומטי. להבדיל מהמודל הישן של הפקת מדיה – עורך או כתב שמציע רעיונות הנראים לו מעניינים או חשובים – כאן הנושאים נפלטים על-ידי המכונה בתהליך שמהותו אופטימיזציה כספית. אלו הנושאים שברגע נתון מחושבים כבעלי הערך הפרסומי הגבוה ביותר.

בתהליך כזה הכמות היא כמובן המרכיב החשוב ביותר. התוכן הוא זול ומתכלה, וההפקה צריכה להתבצע בעלויות הנמוכות ביותר שאפשר (כדי למקסם את הרווח על כל פיסת תוכן). האנשים הם רק פועלי הייצור השחורים בשרשרת. תפקידם של העורכים מסתכם בביצוע בקרה לשונית. הכתבים מקבלים סכום נמוך על כל ידיעה ולכן מתמקדים בהפקה מהירה של תכנים קצרים ורבים. המוטו הוא זול, מהיר ובר-החלפה.

זהו חלומו הרטוב של כל שרלטן SEO (או לחילופין של אבי ניר) – תוכן כמוצר שמופק אוטומטית כדי לייצר את הרווחים המירביים שאפשר. זהו גם הסיוט השחור ביותר של כל בר-דעת ואוהב בינה.

הכיוון שמתווה Demand Media הוא כנראה העתיד העיקרי של ייצור התוכן ברשת. חברה זו היא לא גורם זניח. היא מוערכת כיום בשווי של מיליארד דולר, ומושכת יותר תנועה מרבות מחברות המדיה הגדולות באינטרנט. היא מייצרת כרגע 4000 כתבות ביום, ומבקשת להגיע לייצור של מיליון כתבות בחודש. והיא כמובן לא היחידה. יש לה מתחרות שמנסות לאמץ את אותה שיטה, ואף חברות כמו AOL מדברות על מעבר למודל של ייצור חדשות המוני.

זהו המשכו של התהליך שהפך תרבות ויצירה ל”תוכן”. כעת המוצר הופך למהונדס יותר, אוטומטי יותר ואנושי פחות. מראית העין שעוד העניקה לתוכן ערך כלשהו נזנחת לטובת אלילי האלגוריתם והאופטימיזציה.

זוהי גם כלכלת השוק בשיאה. כי מהו אותו תוכן מיוצר אם לא מענה ישיר על צרכי השוק? במקום להסתמך על חוות דעת מוטה ומלאת אינטרסים של עורכים בשר-ודם, האלגוריתם מנתח מה באמת השוק רוצה. מה אנשים מחפשים, מה אנשים רוצים לדעת. האלגוריתם מספק תשובות לשאלות אמיתיות שאולי לא היו נענות אחרת. (אל תצחקו. זאת באמת טענה של מישהו).

בפרספקטיבה הזאת, ההרפתקה של מגזין “אחר” נראית פתאום כמו בלון חמצן במרכזו של בניין בוער. השאלה האם השיטפון של התוכן המהונדס שהולך להציף אותנו לא ימית את מעט תאי המוח הפעילים שנותרו לנו, ויטביע כל חלקה אחרונה של יצירה אמיתית.

6 תגובות ל“תוכן להמונים”

  • תגובה מאת טל
    תאריך 16/12/2009 05:19

    הבעיה העיקרית בכל העניין היא שלחברה השולטת ברשת אין שום אינטרס לטפל בבעיה. אני בטוח שלו רצו בגוגל להפטר מתוכן שכזה יכלו לשכלל קצת את האלגוריתם אלא שזהו בדיוק המודל העסקי שלהם.
    הם יכולים לדבר על רצון לארגן את הידע האנושי אבל גם קליק באתר מופרך שכזה מביע להם כסף.

    • תגובה מאת מרגוליס
      תאריך 16/12/2009 10:33

      כמובן. גוגל, בסופו של דבר, תלויים בחברות כאלה. ומי אם לא גוגל הם נביאי האלגוריתם הכל יכול.

      • תגובה מאת שחר
        תאריך 16/12/2009 20:02

        אני חושב, כמו שפחות או יותר כתבתי בתגובה לבקשה של ירדן שההאשמה של גוגל היא מעט גורפת מידי. יש כאן תהליך מורכב שבו האלגוריתם של גוגל התאים כמעט במדוייק למה שאנשים ציפו לו מהרשת ב-99, ולכן הוא גם הצליח כל כך. הכלכלה שנוצרה מאז כמו גם האתרים והחברות שהתבססו על מציאות שבה האלגוריתם של גוגל הוא השליט המרכזי של הרשת הם אכן בעייתיים, אבל אני לא בטוח בכלל שבגוגל מרוצים מהמצב הזה. בעיקר בגלל שהוא מוביל לשחיקה מתמדת ביעילות החיפוש של גוגל, מה שיכול די מהר להפיל אותה.

        • תגובה מאת מרגוליס
          תאריך 17/12/2009 09:38

          אני פחות מתייחס לאלגוריתם החיפוש הספציפי, אלא יותר לקונספט של האלגוריתם כאידיאל. אני חושב שגוגל היא בהחלט אחד המקדמים החזקים של הרעיון הזה כיום. זה לא רק החיפוש. זה כל דבר שהם עושים. (google news כעריכה אוטומטית של חדשות. ההשתלטות של ad sense. זה שכל החלטה עיצובית מתקבלת רק אחרי ניסויים סטטיסטיים נרחבים, מה שגרם למעצב הראשי שלהם לעזוב. זה לא שאף אחד לא עשה דברים כאלה לפני כן, אבל הם הביאו זאת לשכלול וכמעט שלמות).

  • תגובה מאת יוסי
    תאריך 16/12/2009 13:14

    לתוכן הזה (הפוסט שלך) לא הגעתי דרך חיפוש בגוגל, אלא דרך הרסס. גם אם הייתי מגיע דרך חיפוש בגוגל, הייתי מוסיף את הבלוג שלך לרסס רק אם היה מספיק בתוכן. וכמובן, זו רק דוגמה אחת לתוכן אינטרנטי שצורכים בלי חיפוש בגוגל.
    אז לא הייתי ממהר לקבוע שהעתיד של התוכן האינטרנטי הוא תוכן SEO.

    • תגובה מאת מרגוליס
      תאריך 16/12/2009 13:34

      רוב האנשים לא משתמשים ברסס. אולי זה ישתנה, אבל כרגע ההרגל של צריכת תכנים ספציפיים דרך רסס הוא עדיין במיעוט.

      עיקר התנועה ברשת מגיע ממנועי חיפוש, ואלו התכנים שרוב האנשים נחשפים אליהם. ברור שתמיד יישאר המיעוט הקטן שיודע למצוא את התוכן האיכותי. אבל ההשפעה המהותית של הרשת נמצאת במרכז, אני מניח, ולא בשוליים. (כיום, כשהרשת היא כבר תופעה מוכרת. פעם דווקא השוליים היו משפיעים יותר).

תגובה