‫תגובות לפוסט: "הערה קטנה לכותבי הבלוגים העבריים"‬

‫מאת: מכירים את זה שאתם כותבים פוסט על ההומור בטוויטר? אז זהו | הלם תרבות‬

Mon, 01 Mar 2010 13:06:23 +0000

[...] אבל מה אתם אומרים, האם כאשר נמצה כבר את ההומור העצמי וההתעסקות הנרקיסיסטית שלנו בעצמנו נצליח לעבור לשלב הבא, השלב שבו המדיום מפסיק לעסוק בעצמו ופונה לעיסוק בעולם החיצוני כפי שהוא היה אמור לעשות מלכתחילה – או שאולי פשוט ימאס לנו מכל "הטוויטר" הזה וננטוש אותו לטובת הטרנד החם הבא באינטרנט? [...]

‫מאת: ממנצ’סטר תבוא הנבואה | המאזין‬

‫ממנצ’סטר תבוא הנבואה | המאזין‬ — Mon, 22 Feb 2010 17:06:56 +0000

[...] – בעקבות דיון מעניין בבלוג של מרגוליס, הפוסטים הקרובים לא יסתימו עם סימני שאלה. Share and [...]

‫מאת: עידו שחם‬

‫עידו שחם‬ — Sun, 21 Feb 2010 22:36:06 +0000

@שרון – אולי היית צינית, אבל יש אמת גדולה בציניות שלך! חלק מהבלוגרים לא נותנים הרגשה שהם מעוניינים בכלל לקרוא תגובות או באיזשהו דו-שיח, אלא רק להקיא את דעתם על העולם.

@אלי – אני חוזר ואומר – לשאול שאלה בסוף הפוסט מדרבן לדעתי אנשים להגיד עליו משהו. שמעתי כמה פעמים ממקור ראשון אנשים שאמרו לגבי פוסטים מסוימים שאם לא הייתי שואל שאלה בסוף הם לא היו מגיבים.

@מרמיט – לצמצם את הדיון הוא לא דבר רע בהכרח. אפילו להיפך, מסגרת דווקא עוזרת ליצור משהו מאשר להיות אבודים בחופש האינסופי.

אני יכול להעיד על עצמי שפוסטים עם שאלה בסוף מדרבנים אותי להגיב. זה פשוט גורם לך לחשוב, מעורר את הדמיון, ונותן את ההרגשה שמישהו שם רוצה לשמוע את מה שיש לך להגיד (גם אם זה לא נכון). וכן, אני מודע שזה יכול להגיע ממקום אוטומטי כי מישהו קרא איזה טיפ, אבל אם זה עושה את העבודה אז למי אכפת. ברור שזה לא יכול לבוא במקום תוכן מעולה, אלא רק כתוספת של שבבי שוקולד על הקצפת.

אני מתחבט עם עצמי הרבה פעמים אם לשאול שאלה בסוף הפוסטים שלי או לא. אולי אנסה לא לשאול שאלות לתקופה ולראות עד כמה מגיבים ואיזה סוג של תגובות משאירים, סוג של ניסוי. יש לי הרגשה שבשורה התחתונה הקהל הרחב לא מתעסק בסוגיה הזאת כמונו אלא פשוט פועל.

‫מאת: טל‬

‫טל‬ — Sun, 21 Feb 2010 15:19:31 +0000

האמת, טוב ששאלת את השאלה כי אני כבר הרבה זמן רוצה לכתוב תגובה אצלך אבל מכיוון שעד עכשיו לא היתה קריאה לפעולה, לא עשיתי זאת.
כל אותם מומחים שגילו פתאום את כריס בורגן, פרו בלוגר ודומיהם ממהרים לאמץ את החלק הקל של הצעותיהם ולהוסיף שאלה בסוף במקום לעשות את ההמלצה העיקרית שלהם ולכתוב תוכן איכותי לאורך זמן.
זה בדיוק מתאים לאותם אתרים שמתמחים בתרגום מהיר של לייפהקר, גיזמודו וכו. או לאותם אתרים של יועצי לחברות שמעידים על עצמם שהם יזמים סידרתיים ולא נותנים לעובדה שהם בני 24 ובלי שום משהו מוכח להפריע להם.

‫מאת: אורן‬

‫אורן‬ — Sun, 21 Feb 2010 12:14:26 +0000

נדמה לי שהפוסט שלך הוא הוסט הראשון בקורא הרסס שלי שמסתיים בשאלה.
כנראה שקורא הרסס שלי הוא בררן.

‫מאת: אלי‬

‫אלי‬ — Sun, 21 Feb 2010 12:12:43 +0000

עידו, אם הבנתי נכון את הפוסט השאלה היא לא האם תגובות לפוסטים ודיון סביבם הוא דבר רצוי, מפני שברור שרוב הבלוגרים מעוניינים בזה. השאלה הייתה לגבי השימוש הרטורי בשאלות מנחות בסוף פוסטים שכבר הפך להיות סוג של טריק שחוק שלהרבה אנשים כבר נמאס ממנו. מילא לסיים פוסטים בשאלה מדי פעם זה נורמלי וטבעי, אבל כשזה הופך להיות אופן כתיבה קבוע שבו כל פוסט מסתיים בהפעלה של הקורא זה מאבד את האפקטיביות וגם יכול לעצבן את הקוראים מפני שזה נתפס כזלזול באינטיליגנציה שלהם.

אז מה דעתך על זה, מדובר בשימוש רטורי רצוי או בטריק לעוס ושחוק?

‫מאת: שרון‬

‫שרון‬ — Sun, 21 Feb 2010 09:32:05 +0000

@עידו – פספסת את העובדה שאני הייתי צינית לחלוטין, כן? (השימוש שלי בביטוי "לא רואה את הקוראים ממטר" היה עשוי להעיד על כך)

‫מאת: מרמיט‬

‫מרמיט‬ — Sun, 21 Feb 2010 09:18:39 +0000

‫זכור לי לפחות פוסט אחד שבו הצגתי שאלה מפורשת לקוראים, אבל זה כי באמת התלבטתי עמוקות. קיבלתי תשובות נפלאות ומעוררות מחשבה. אבל הפוסט האחרון שלי הוכיח, לשמחתי, שגם כשאני לא משאיר שום פתח רטורי לדיון יכולות לעלות דעות מגוונות שפותחות לי כיווני מחשבה חדשים. בגדול, אני יוצא מנקודת הנחה שבלוגר שלא סגר את האפשרות להגיב אצלו מעוניין בתגובות, בין אם הוא מנסח את הפוסט כשאלה או כפריקת קיטור. @עידו: אני מקבל ששאלות יכולות לדרבן חלק מהקוראים להגיב. מצד שני, הן עלולות גם לתחום את הדיון לכיוון מוגדר וצר. אם אני רוצה להעלות מחשבה או אסוציאציה אחרת שהפוסט שלך העלה אצלי, אני עלול לקבל את הרושם שהכיוון הזה לא רצוי.‬

‫מאת: עידו שחם‬

‫עידו שחם‬ — Sun, 21 Feb 2010 08:57:02 +0000

מודה באשמה נראה לי שזה עניין של טעם. מצד שני אני מסכים עם שרון. באמת מעניין אותי לשמוע מה הקוראים שלי חושבים על מה שאני כותב, לקבל דיעות אחרות על נושאים.

לכתוב אך ורק לקוראים דני דיניים רואים ואינם נראים זה קצת מבאס. גם הרבה פעמים אני מתכתב עם קוראים בעקבות תגובות ואלה התכתבויות מעולות. ואין מה לעשות, לשאול שאלה בסוף הפוסט אכן מדרבן אנשים להגיד משהו שאחרת הם לא היו אומרים, גם במחיר של להרחיק אנשים שלא אוהבים את זה.

אגב, לא יודע אם הייתי משאיר תגובה על הפוסט הזה לולי השאלות שלך, כי עד לשאלות תפסתי את זה בעיקר כפוסט ביקורתי/הוצאת עצבים שכזה ושאתה לא רוצה לעורר דיון אלא רק להוציא קיטור. נשבע לך.

‫מאת: מרמיט‬

‫מרמיט‬ — Sun, 21 Feb 2010 08:50:51 +0000

אכן דורה, אבל מגפת השאלות הרטוריות וההפעלות פושה בכל תוכנית שנייה בהופ, בערך.

מצד אחד, אולי זה טוב להרגיל את הילדים לצפייה "אקטיבית", אולי.
מצד שני, כל פעם שאני שומע את הילדה שלי עונה לטלוויזיה אני נזכר בפרנהייט 451.

לעומת זאת, כשהיא רוקדת יחד עם די.וי.די לפי הכוריאוגרפיה אני דווקא מבסוט.