בקיצור אני רוצה חתיכה כזאת אצלי על הברכיים בזמן שאני יושב באוטובוס בדרך לעבודה (-:

1 – אזיה זכות יש לאיזה פלצן במשרד התקשורת לאסור על יבוא אישי של מוצר ?

2- איך הם מרשים לעצמם להחרים מכשירים מיבוא אישי שעומדים בכל התקנים ?

3- מי נותן להם זכות לקבוע לי איפה לקנות את המכשיר ומתי ?

הרי כל המשרד מנוהל על ידי חבורת שיכורים שלא מבינים בתקשורת

לגבי פילוסופיה, יש לי הרבה מה להגיד על זה (ודעתי גם משתנה כל הזמן). אני ביחסי אהבה-שנאה עם התחום. אחרי התואר הראשון בפילוסופיה היתה לי איזו רוויה והייתי משוכנע שלא אחזור לשם לעולם. אבל איכשהו זה קרה, והתואר השני היה חוויה מתקנת במידה גדולה. מן הסתם גם מתוך מידת הבשלות שלי. אבל מעבר לזה, החוויות האלה מייצגות עבורי את שני הצדדים. מצד אחד, ההתרגשות הגדולה של התודעה בהתמודדות עם שאלות ועם רעיונות כבירים. ומצד שני, הקטנוניות, האוננות וחוסר התוחלת שמאפיינת את הפילוסופיה ה"מקצועית" האקדמית.

ולכן כשאני מדבר על החשיבות של מדעי הרוח (וגם הרבה על חשיבותה של הפילוסופיה) אני דווקא לא מתמקד בהתמקצעות האקדמית בהם, אלא בהכנסתם כחלק אינטגרלי בכל שלבי החינוך. אני לא בטוח שהמקום האמיתי של הפילוסופיה בימינו הוא כתחום מבודד. אני חושב שיש לה הרבה יותר משמעות כנספח שמתלווה לכל התחומים האחרים – סוג של משקיף מן החוץ שיכול לתת פרופורציות על כל תחום אחר.

כלומר, ברור שאפל נותנת מקום חשוב מאד לעניינים שמעבר לטכנולוגיה – ממשק, חווית משתמש, עיצוב. ולכן המוצרים שלהם בסופו של דבר פחות משמעותיים מהבחינה הטכנולוגית אלא יותר באפקט התרבותי שהם יוצרים.

אבל המוטיבציה של אפל היא כלכלית. הגישה שלהם היא צרכנית. האמירה של ג'ובס קבילה רק אם אתה מוכן לקבל את ההכפפה של ה"liberal arts" (שזה לא בדיוק מדעי הרוח, אני חושב) לתרבות הצרכנית.

ומבחינתי החשיבות של מדעי הרוח היא בדיוק במתן הכלים לבקר את ההכפפה הזאת, בהרחבת הפרספקטיבה למקום שמאפשר לך להציץ מחוץ למערכת.

Isn't it the same thing you're saying here?

Asaf