תאגיד דורסני: 1, תושבי תל-אביב: 0

ברוכים הבאים למשפחה החדשה שלכם!
מה זאת אומרת איזו משפחה? אנחנו כולנו חלק ממשפחה אחת גדולה – משפחת העבדים הסלולאריים!

ומה משפחות אוהבות לעשות יחד? פיקניק! וזה בדוק. ערכנו סקר. אז כדי להוכיח שאנחנו משפחה, נעשה יחד פיקניק. ולא סתם פיקניק! הפיקניק של המדינה! הפיקניק של המשפחה הגדולה בישראל!

ואיפה משפחות אוהבות לעשות פיקניק? בפארק הירקון! אנחנו נראה לכם למי יש פה הכי גדול. נסגור את כל הפארק, נשתלט עליו, בדיוק בחלק העירוני שלו, איפה שזה הכי מפריע, ככה שכולם יראו מי פה החזק. נעשה פיקניק משפחתי, אינטימי, בחיק עשרות אלפי בני משפחה קרובים בלבד, נרים איזו במה או שתיים שכולם ישמעו שאנחנו פה באזור. הסופרנוס? קטנים עלינו. בוא, הצטרף למשפחה!

—————————–

אז תודה לך עיריית תל-אביב. תודה על עוד מקרה של הפקרת המרחב הציבורי לטובת בעלי הממון. תודה על עוד פגיעה בחיי התושבים בעבור חופן דולצ’ים (לסגור את כל הרחובות המובילים לפארק ביום שישי? למה לא!).

כן, זאת עיריית תל-אביב ברשות חולדאי. עירייה שמתנכלת להתארגנויות מקומיות אבל מלקקת את ישבנם של העשירים. עירייה שהפסיקה להיות “ועד הבית” והתחילה לחשוב שהיא “בעל הבית”.

החלק העצוב באמת בכל הסיפור הוא שמן הסתם ה”פיקניק” הביזיוני הזה באמת יהיה עמוס באנשים. במקום להחרים ארוע כל כך כוחני ומגעיל, אנשים משתפים פעולה. הם קונים את הרעל הפרסומאי שמטפטפים להם באזניים. לא רק שהם מצטרפים בשמחה ל”משפחה” המתעללת הגדולה בישראל, הם גם מתכופפים מרצון ומפשקים את האחוריים.

(עדכון: מסתבר שיש גם כאלה שלא רק מדברים כמוני אלא גם עושים).

16 תגובות בנושא “תאגיד דורסני: 1, תושבי תל-אביב: 0”

  1. יודע מה? אילו סלקום היו מאכילים את כל אלפי האנשים שמגיעים ל"פיקניק" המשפחתי שלהם (או לפחות מספקים להם טרופית ולחמניה), זה היה הרבה פחות מעצבן. כי אולי איזה הומלס או שניים היו מצליחים לחמוק מבעד לטבעת האבטחה ולאכול חינם על חשבון הקורפוריישן.

      1. בד"כ כשמזמינים אותי לפיקניק עם חברים/משפחה, אני שואלת מה להביא, כי כל אחד מביא משהו.

        האם אני אמורה להביא קיש שיספיק ל-10000 איש? לא נראה לי שאספיק להכין.

  2. בתור מישהי שפגשה חלק גדול מהדמויות המשפיעות במחלקת השיווק בסלקום אני חייבת לומר שנורא בא לי לשנוא אותם אבל כשיושבים איתם בישיבות מבינית שהכוונות שלהם טובות.

    בחיי.

    שרון יודעת שאני אוהבת להכפיש וככה, אבל אני יכולה בקלות לדמיין את סמנכ"ל השיווק הוגה את הרעיון הזה ואשכרה מתרגש.
    אני מוצאת שרוב הרעיונות המפצלתיים, נוראיים ודורסניים של סלקום התחילו ממחשבה אמיתית וכנה של מישהו שהלב שלו במקום הנכון (ונגמרו בסרטון מזעזע על פלסטינאים חסרי פנים שבועטים בכדור מעבר לחומת האפרטהייד).

    אבל את מקאן אריקסון אני ממש שונאת.
    אם כבר עסקינן במפלצות התהילה.

    1. זאת הזדמנות טובה להזכיר את הפרוייקט של שחר – מהרעים.
      אני מניח שרובם לא בועלי עיזים. אבל משהו בכל זאת קרה ללב שלהם. איפשהו בין הכוונות הטובות למציאות משהו התקלקל. הדרך לגיהנום וגו'.

    2. דן-יה, I call Bullshit. אני גם מכיר את היושבים בראש מערכת השיווק של סלקום, ואני יודע שהם לא יושבים ומלטפים חתול לבן וחושבים "רשע…". אבל התהליך שנדרש כדי שעדי כהן ישב על הבמה בכנס סלקום למדיה ויתגאה ב"מגודלים" כ"תוכן" שהוא יוצר הוא לא שונה מתהליך שעבר רעיון סדנאות היזע כאמצעי ייצור לגיטימי בנייקי, עם השלכות לא פחות מטרידות.

  3. נראה לי שהסיכוי היחיד להציל את תל אביב (או לפחות להעביר את השליטה למושחת אחר) הוא שחולדאי יכנע לחברים מהשטח וירוץ בבחירות הארציות. יש הרגשה שמישהו חייב לנסות לתפוס את הקולות של אותם אידיוטים מאוכזבי שינוי/גמלאים/ליברמן. נראה חולדאי מכין את הקרקע למהלך כזה. אני לא יודע אם לשמוח שתל אביב תנצל או להעצב בשביל המדינה.

  4. כולם פה מפגרים.כל כך קל להיטפל לחברה גדולה, מיותר לציין ללא בסיס. פשוט אנשים מסכנים. מן הסתם שסלקום תעשה דברים כאלו הרי היא חברה כלכלית שרוצה להיות שונה מהשאר. הכל כסף מן הסתם! אבל מה איתכם? תשימו את עצמכם בתור סלקום! לא הייתם עושים דברים בשביל לרצות לקוחות ולמשוך אותם בכל מיני דרכים? אתם פשוט זורקים דברים סתם. ובקשר לחסימה של הרחובות זה עניין אחר אבל מובן מאילו שזאת לא בעיה או אחריותה של סלקום. תהנו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *