‫תגובות לפוסט: "האינטרנט הרג את מרד הנעורים"‬

‫מאת: המאסטר הרשע‬

‫המאסטר הרשע‬ — Thu, 19 Jul 2007 23:47:37 +0000

הלוואי, הלוואי שהתיאוריה של רן הייתה נכונה. גם אני חשבתי לא מזמן על העניין הזה, שעכשיו בני נוער אמורים להרגיש הרבה פחות בודדים ומבודדים, כשהם יכולים לפתוח פורום או בלוגיה ולמצוא עשרים אנשים ששותפים לתחושותיהם, אהבותיהם ובעיותיהם הייחודיות.

לצערי – ואשמח אם יתקנו אותי – אני לא רואה את זה קורה. אני בעיקר רואה שיש יותר מקום לקטר בו על אותן בעיות, ויותר מאזינים. אם קורה עם זה משהו חיובי מבחינת הנוער? לא בטוח. מה שבטוח הוא שהבלוגים לא מכוונים את רוב הנוער לתרבות אלטרנטיבית. מי שרואה ערוץ 2 בדרך כלל נשאר בערוץ 2, גם אם הוא הולך אחר כך לכתוב בבלוג שלו על הפרק השבועי של כוכב נולד.

‫מאת: עידו שחם‬

‫עידו שחם‬ — Wed, 18 Jul 2007 21:44:24 +0000

נראה לי שמוגזם לצאת באמרה שמרד הנעורים מת כמו שמוגזם לומר שהפאנק מת. אלה סוגי הציטטות שעיתונים כל כך נהנים לייצר ודווקא בדיוק מחזירים את כוחו של המרד בחזרה. ואתה יודע מה, אולי הפאנק הוא דוגמה מייצגת איך מתרחש מרד נעורים. מתחיל כתופעה שולית של כמה חלוצים שהולכים לגמרי נגד הזרם, תופס תאוצה, מאומץ על ידי המדיה, נלעס וממוסחר על ידי ההמונים, הופך לפאסה, ודווקא אז חוזר לקבל את האדג' והעצמאות שלו. כמובן שכשהגיע לשיאו, מגיע מרד חדש נגד המרד שהתמסד, המהפכה המתמדת.

אז הבלוגים איבדו מהפאנץ' שלהם? מעולה. זה אומר שנתחיל לראות סגירה של בלוגים המוניים, ואת הגעת הדבר הגדול הבא שיסחוף את כולם לאוקיינוס. נערים מתוסכלים ומרדניים שההורים שלהם והחברה לא מבינים אותם לעולם היו (עוד הרבה לפני כריסטיאן סלייטר) ולעולם יהיו, זה לא הולך להשתנות בקרוב. הקפיטליזם יכול לנסות להשטיח את מה שהוא רוצה, אבל לדעתי המרד הרציני הבאה יהיה כל כך מנוגד לרעיונות של החברה ההמונית (למרות מראית העין כאילו הכל מותר, לפחות בחברה שלנו יש מי תהום של שמרנות) שכמו כל מרד טוב הוא לא יאומץ מיד. אין ספק שזה יהיה מעניין, שתנשוב רוח והגות חדשה שטרם שמענו ושתזעזע לנו את הצורה. אולי איזה ניאו-ניאו-מרקסיזם, אולי אקו-טרור, וודו-אורבאני, דת חדשה, אלהים יודע מה. מה שבטוח, אין סיכוי שהמורדים האמיתיים של היום שומעים אווריל לווין.

‫מאת: רן‬

‫רן‬ — Sat, 07 Jul 2007 20:10:27 +0000

‫מרגוליס, לא דיברתי על החברה אלא על אינדיבידואלים. ועל הפחתת ההתנגדות המובנית בגיל הנעורים כאשר הנער מגלה שהוא לא לבד. אבל אם ניקח את זה לתחום הפוליטי הרי שהשייכות לקבוצה נותנת ליחיד כח להתמודד עם חייו. לפעמים היא גם נותנת להם פשר, לפעמים גם פשר פוליטי-חברתי. המחאה יכולה בעידן האינטרנט להיות יותר מושכלת כאשר לכל נער יש גישה לאתרים כמו למשל יסו"ד יותר מאשר סתם השתוללות. יש לפחות יותר פוטנציאל להבנת תהליכים ואני חושב שדווקא לאור הקפיטליזם המשתולל יש יותר הבנה כזו כיום (גם בזכות האינטרנט) מאשר לפני 20 שנה. אז ההשטחה הקפיטליסטית עדיין היתה בחיתולים ומעטים שמו לב אליה (למשל חוק בריאות ממלכתי, למשל הרס ההיסתדרות, למשל ראשית ההפרטות) ובפרט נוער "זועם" לא ידע ממש על מה ולמה. (ההשטחה הקפיטליסטית חלה, אגב, גם על הניו-אייג' ודומיו).‬

‫מאת: דני בן יצחק‬

‫דני בן יצחק‬ — Fri, 06 Jul 2007 22:00:55 +0000

אתם מוזמנים להיכנס לאתר חדשות לוני ולקרוא אודות "מרד התלמידים" שמתארגן. אשמח אם תגיבו ותציעו, מכיוון שאנו מארגנים את הפרטים. מקווה מאוד לשמוע מכם, וכולי תקווה שתמצאו לנכון להעביר את המסר הלאה בכל אמצעי אפשרי. תודה

‫מאת: מרגוליס‬

‫מרגוליס‬ — Thu, 05 Jul 2007 19:20:04 +0000

‫רן, האם באמת החברה הולכת ונהיית יותר פנויה רגשית? הלוואי. מבחינות מסויימות גם עידן הניו אייג' אולי תורם קצת לפתיחות והתפתחות. אבל לרוב נראה לי שההשטחה הקפיטליסטית הולכת יד ביד עם קיפאון רגשי ומחשבתי, ושהיא מנצחת כרגע במערכה. אנרגית מרד הנעורים, כשהיא מתועלת לכיוונים לא הרסניים, עוזרת לערעור האזיקים התודעתיים של המיינסטרים. אבל אם מרד הנעורים מתפוגג בפוף צרכני, מאיפה תבוא המהפכה?‬

‫מאת: רן‬

‫רן‬ — Thu, 05 Jul 2007 15:29:11 +0000

אני לא יודע לגבי עניין המרד, אבל האינטרנט שינה משהו מהותי בחוויית ההתבגרות עצמה. חווית ההתבגרות שלי, ושל בני דורי והדורות שלפניהם, היתה בעיקר חוויה של בדידות. לא חשבתי שיש עוד כמוני, שמתעניינים במה שאני מתעניין, שמתעצבנים ממה שאני מתעצבן. כשמצאתי מישהו שגם קורא "שר הטבעות" וגם מאזין לביטלס הוא הפך לחברי הטוב ביותר. לא היו הרבה כאלה. והנה, בעולם של היום כל טינאייג'ר יכול למצוא חבורה גדולה הרבה יותר של אנשים בני גילו שחולקים את אותן מחשבות/ בעיות/ תחומי עניין. הוא לא לבד בעולם עם אהבותיו ועם פחדיו ועם התהיה המתמדת של הנעורים "האם אני נורמלי?" וכשיש לאדם קבוצה שהוא חלק ממנה הוא מתעל את האנרגיה שלו לתקשורת, הוא פנוי יותר רגשית לעולם ופחות מוטרד, מפוחד ובודד.

‫מאת: שרון‬

‫שרון‬ — Thu, 05 Jul 2007 09:23:51 +0000

אני חושבת שהבעיה היום היא פשוט שהודות לטכנולוגיה, כל מה שהוא "מגניב" ו"ייחודי" מנוכס כיום יותר מהר מאי פעם ע"י אנשי השיווק. זה היה קורה גם קודם, אלא שזה קורה עכשיו עוד לפני שהספקת למצמץ. היום הסנאי המאיים מככב ביו-טיוב, מחר יש לו חוזה כסמנכ"ל לפיתוח מדיה בסלקום (או קו בובות משלו). אבל מחרתיים הוא כבר נשכח (וזה בעיניי הפלוס הגדול של הזוועה הזו).

וזה כמובן בהנחה שאנשי השיווק הם לא אלה שיוצרים את ה"מגניב/ייחודי" מלכתחילה ומנסים לפמפם לנו אותו כחתרני-עלק.
שזו הרי הנקודה שבה יושבת אבריל לאבין (שהקימה לתחייה את הפאנק! נשבעת!) לצד גווייתיהם המרקיבות של קורט קוביין וצ'ה גווארה שעברו רדוקציה לטי-שירטים שנלבשים ע"י מנחי ערוץ הילדים.

‫מאת: שרון‬

‫שרון‬ — Thu, 05 Jul 2007 09:12:26 +0000

הו, אתה בסדר אתה!

[אני אעיק על האמא של בלוגלי בנדון לכשזו תשוב מחו"ל - פויה שטראקבקים לא מגיעים!]

‫מאת: מרגוליס‬

‫מרגוליס‬ — Thu, 05 Jul 2007 08:53:11 +0000

‫הטרקבק לא הגיע, אז הנה מה ששרון כתבה בנושא.‬

‫מאת: מרגוליס‬

‫מרגוליס‬ — Thu, 05 Jul 2007 08:21:20 +0000

‫רק למען הסדר הטוב, לפעמים אני גם אופטימי בנוגע לתפקיד של הרשת בחיינו (למשל כאן וכאן). ולפעמים לא. אולי אני טועה, אבל בכל זאת נראה לי שמשהו השתנה, התפוגג קצת ניחוח האנטי ממסדיות של מרד הנעורים. זה מתבטא בעיקר בניכוס השווקי של כל מה שמריח לרגע כמו משהו "מגניב". כאילו, אבריל לאבין רוקרית מורדת? גיב מי א ברייק.‬