לא רואה בעיניים

זה כנראה משהו באויר כי לרמן הקדים אותי ביום (לא העתקתי, הפוסט הזה שכב בטיוטות יומיים, נשבע!). בכל מקרה, גם אני שמתי לב שלאחרונה הפוסטים שלי היו קצת עצבניים. אז בשביל קצת good vibes לאיזון רציתי להזכר בכמה דברים בעיר שגורמים לי לחיוך…

השכנה מהבניין ממול שמתאמנת בשירת אופרה, החזן המסלסל מהבניין האחר;
הזוג החרדי שבכל חנוכה מניח חנוכיה בכניסה לבניין;
ילדים מציירים בגיר צבעוני על הכביש ביום כיפור ועל המדרכה בשישי בצהריים;
בעל המכולת שאומר להביא מחר כשחסר כסף קטן;
הפסנתרן ששומעים כל פעם שעוברים בפינת הרחוב;
הנעליים המשומשות שאנשים משאירים בחוץ כדי שמי שצריך יוכל לקחת;
צעירים מנגנים ג'אז בשדירה בארבע בבוקר וקהל לא קטן בכלל נהנה מסביבם;
עשרות אנשים על רולרבליידס חולפים ברחוב בחצות;
הציפורים על העץ מול החלון;
בעל חנות הפרחים שאוהב לספר סיפורים;
ערבים ויהודים זה לצד זה על חוף הים;
הילדים עם דוכן הלימונדה בקיץ;
השקט ברחובות ביום שבת מוקדם בבוקר;
תלמידי בית הספר שמצלמים סרט קצר;
מיץ תפוזים טרי אצל הירקן;
חתולים.

• 

1. החיים קשים בכפר “איך אתם מסוגלים לחיות עם כל הרעש הזה? והאויר המפויח,...
2. לראות את העתיד אז ראיתי את אוואטר. עזבו את הדיונים אודות העלילה או...
3. הייתי נער שירי המלחמה והזכרון מלווים אותנו מילדות. אנו שומעים אותם בכל...
4. פרסום = זיהום במאה ה-14, המילה זיהום שימשה בהקשרים רוחניים ולא-חומריים בלבד. בעידן...