אכן הנקודות שאתה מעלה יש בהן יותר משמץ של אמת. אין כמו הקירבה, היכולת לשתות בירה ביחד, לדבר על הא ועל דה… הכל נכון, ואמת ויציב. הבעיה היא שבמערכת הנוכחית מי ששולט אלו אליטות מאד מגובשות פיזית. אם תשים לב, אנשי האליטות מקפידים להיפגש בארועים, לעשות "מינגלינג", ללחוץ ידים, לשתות כוס יין ביחד, להתחבק ולתכנן תוכניות. היכולת ליצור קרבה פיזית בצורה תכופה, היתה לפי דעתי מאז ומעולם בסיס של היכולת של האליטות להתארגן ולשלוט בהמונים.

הבעיה שהקבוצות האנושיות גדלו מעבר לחמולה או לשבט הקטן, האדם הפרטי הלך ואיבד את החופש שלו, לא כולנו יכולים להיפגש. לא כולנו יכולים להגיע למסיבות הנחשבות (או רוצים). בפעם הראשונה בהיסטוריה, האינטרנט מזמן לנו כלי לעשות "מינגלינג" ענקי. להכיר, להיות מוכר, לשתף ולהשתתף.

נכון, אינני יכול לשתות איתך כוס בירה קרה, ועוד לא ניגבנו חומוס ביחד, אך זה שאני מכיר אותך, למרות שמעולם כנראה לא נפגשנו פיזית, הוא כבר שלב בדרך של הקהל לומר את דברו. אני מאמין שכך, לאט לאט, ההמון יוכל להתארגן ולהכריע. פעם ראשונה שהמונופלים הגדולים והאליטות, יצטרכו להקשיב לנו כקהל.

ועדיין, אני מקווה, שלעולם, אבל לעולם, לא יהיה תחליף לישיבה ביחד על כוס קפה או בירה ולהעביר שעה או שתיים בשיחת רעים…

באופן קצת יותר ממוקד, אני תוהה פעמים רבות עד כמה אנחנו, החיים בבלוגוספירה, באמת מבינים מה קורה באינטרנט. אנחנו מסתובבים בשלולית יחסית מצומצמת של עצמנו. וזאת אמנם שלולית לא רעה בכלל, עם הרבה מודעות, רצון לשינוי, אנשים פעילים ומעורבים. אבל האם השלולית מייצגת את כל האוקיאנוס? אתה אומר ש"הברית הקרובה בין הטכנולוגיה להתעוררות המודעות החברתית מוכיחה את ההיפך". הוכחה באיזה קנה מידה? באיזו מסגרת ייחוס?

ייתכן כי הבלוגוספירה שאנחנו מכירים מצטיירת ככזו מהיותה, באופן טבעי, מושכת אנשים יותר פעילים ובעלי מודעות גבוהה יותר. זהו מרחב שדורש כתיבה, יצירה – ולכן מן הסתם גם הסתכלות בעלת מאפיינים מסויימים. אבל זהו בהחלט לא הרוב. זהו מיעוט. ובאותה מידה ייתכן שהרוב שאנחנו לא שומעים, לא מכירים, יטה את הכף לטובת כוחות האופל. או אם להיות פחות דרמטיים, לטובת שימוש בטכנולוגיה שבסופו של דבר מביא פחות לקירבה ויותר לניכור.

כמו שכתבתי כבר בפוסט, אני חושב שלטכנולוגיה יש פוטנציאל ניכור גבוה. ניכור זה לא מדויק, כי מדובר על האפקט ההיפר-ריאליסטי. כמו הדיון הארוך שהתנהל כבר על חברים בפייסבוק. יש אשליה של קירבה ושל קשר בין-אישי. אבל זהו קשר של ייצוגים וירטואליים. אני חושב שאינטרונה מצביע על נקודה חשובה, שקשר וירטואלי כזה הוא מאד מטעה, הוא לכאורה אנושי אבל בעצם יש לו פוטנציאל של ריחוק מוסרי מאד גדול.

השאלה מה יהיה האפקט המצטבר על כלל משתמשי האינטרנט. לא רק על הבלוגרים, שהם כנראה יודעים לנצל את יתרונותיו החיוביים של המדיום, אלא על כולם.

אולי לשם דוגמה אחרונה, בוא ניקח את הטלויזיה. זה מדיום שיש לו פוטנציאל אדיר – ללימוד, להרחבת אופקים, לשינוי חברתי. ועדיין רוב מה שיש שם זה זבל מוחלט שגורם לרוב האנשים, אם אין להם מודעות בסיסית בעניין, להסתממות וטמטום. האינטרנט עשוי בקלות לצעוד באותה דרך, אם הוא לא כבר שם.

הנקודה שרציתי להעלות היא שבבסיס הדמוקרטיה קיים מרכיב הומניסטי. וכאן הטכנולוגיה היא גורם בעייתי. מצד אחד היא תורמת לנו רבות. מצד שני היא יכולה ליצור ריחוק וחוסר קונקרטיזציה שפוגע באינסטינקטים המוסריים שלנו.

אבל השירות המרכזי של הרשת (ועל כך דיבר טל) הוא בכך שהוא מרחיב באופן חסר תקדים את ההיקף בו אפשר לנהל דמוקרטיה ישירה. אם באתונא העתיקה היית מוגבל למספר אנשים שיכול להתכנס ברגע נתון במבנה נתון, הרי שבמרחב הוירטואלי אינך מוגבל כמעט בכלל. יתר על כן – המתאספים אינם צריכים להגיע לאותו מקום באותו זמן. כל אחד/ת אומר/ת את דברו/ה ותורמ/ת את תרומתו/ה בזמנו/ה הפנוי. זו מהפכה של ממש.

הלל -
(א) אני מצטרף לשאלתו של מרגוליס.
(ב) מה יהיה עם סעיף 5.1 בתקנון שלך? עולה ממנו הרושם שאתה לא יורד לעומקו של העקרון הדמוקרטי, מה שמחבל קשות במאמציך.

לאחרונה אנו עדים לפיחות הולך וגדל במעמדם של חברי הכנסת והשרים. הציבור איבד את אמונו בפוליטיקאים הישראלים, ואינו יודע למי להצביע בבחירות הקרובות לכנסת ה-18. הפוליטיקאי הישראלי שוכח את הבוחר מיד לאחר הבחירות, וכל ההחלטות וההצבעות בכנסת הם תוצאה של אינטריגות וטובות הנאה בין המפלגות השונות, שמור לי ואשמור לך. בסקר אקראי שערכתי בין כ-100 חברים בעלי זכות בחירה ענו 60% שהם לא יצביעו בבחירות הקרובות כי אין למי להצביע.

הגיע הזמן לבצע שינוי יסודי בהלך המחשבה של ציבור הבוחרים. יש לחזור לדמוקרטיה המקורית כפי שהיתה נהוגה ביוון העתיקה.

הדמוקרטיה המקורית, ה"דמוס – קרטיה" ("דמוס" – כלל החברים בקהילה, "קרטיה" – שלטון) הומצאה באתונה לפני 2,500 שנה. ב"דמוס-קרטיה" היתה לכל גבר חופשי ב"דמוס" סמכות להשתתף בכל הצבעה על כל החלטה פוליטית. ובמידה ונזקקו לנציגים בחרו אותם בהגרלה.

כיום מה שאנו מכנים "דמוקרטיה", זו הזכות לבחור מי יחליט עבורנו כיצד ייראו חיינו.

משטר בו מחליט קומץ נציגים את כל ההחלטות הפוליטיות המחייבות את כל תושבי המדינה, נקרא משטר נציגים.

נשאלת השאלה מדוע איפה עבר העולם ממשטר דמוקרטי למשטר נציגים?

והתשובה לכך היא, שהצבעה וספירת קולות של מיליוני מצביעים נמשכת זמן רב, מלבד זאת המרחקים גדלו ולא היתה אפשרות להגיע לכל הבוחרים לצורך ביצוע המשאל. כל ההחלטות מבוצעות ע"י קומץ נציגים, שכפי שאנו רואים, כלל אינם מתאימים לבצע את ההחלטות הנ"ל.

האמור להלן היה נכון עד להמצאת האינטרנט. כיום מחליטים מיליוני אנשים בעולם מיליוני החלטות, כל יום.

אזרחים ישראלים המטיילים בכל העולם מושכים כסף בכספומטים, חשבון הבנק שלהם בישראל מעודכן און ליין. מחשבי הבנק מצרפים כל שנייה מיליוני החלטות של מליוני אנשים לסכום יחיד ומאפשר למנהלי בנק לראות כל דקה את המאזן הכולל של הבנק.

יש אפשרות לרתום את הטכנולוגיה הזאת כדי לבצע משאלי דעת קהל במידה ותקום מפלגה מתאימה נוכל לראות את ה"דמוס – קרטיה" חוזר.

אך למפלגה שכזאת צריכים לקבוע כללים ועקרונות שהרי לא מספיק לקיים משאלי עם, צריך גם ליישם אותם בצורה הוגנת. להלן הצעתי לכמה עקרונות יסוד עליהם תהיה מושתת מפלגה שכזאת.

מרכז המפלגה הוא רשימת חברי המפלגה שהתפקדו למפלגה והינם בעלי זכות בחירה, והם אינם חברים בשום מפלגה אחרת (ההתפקדות תתבצע דרך אתר אינטרנט).
למפלגה לא יהיו סניפים ברחבי הארץ. מקור המידע יהיה אתר האינטרנט שלה, בו יהיו מדורים של:

2.1. פירוט הצעות חוק שעל הפרק.
2.2. מדור להצבעת החברים בעד/נגד הצעות החוק.
2.3. פורומים לדיונים שונים.
2.4. מדור להעלאת הצעות חוק פרטיות שיעברו לאישור כלל החברים.
לאחר כינון המפלגה והצלחתה בבחירות יבחרו נציגי המפלגה לכנסת ע"י כלל חברי המפלגה הרשומים.
כל הצעת חוק שתעלה בכנסת, תפורט באתר המפלגה, וחברי המפלגה יתבקשו להצביע בעד/נגד. תוצאות ההצבעה יחייבו את נציגי המפלגה להצביע כנ"ל בכנסת.
כל נציג של המפלגה לכנסת יפקיד מראש מכתב התפטרות חתום מהכנסת, ללא תאריך אצל יו"ר המפלגה, התפטרות זו תצא לפועל במידה והנציג לא יפעל לפי אמות המידה של תקנון המפלגה.
אני מאמין שהשיטה תיצור זן חדש של תרבות ומעורבות, לאזרחים שיקחו חלק פעיל בהצבעות הכנסת. סוג חדש של תרבות פנאי תקום בארץ. אנשים יתאספו יחדיו כדי להחליט איך להצביע להצעות חוק, או להחליט מי יהיה הנשיא הבא של מדינת ישראל. יוצרו קבוצות דיון במקומות שונים בארץ, והאזרחים יבטחו בשלטון שיבצע את רצונם.

שיטה זו תהיה נקייה משוחד פוליטי כיוון שנציגיה עושים את רצון הציבור ולא את רצונם האישי.

למידע נוסף על מפלגת האינטרנט "הישירה":

http://www.iwp.co.il/yeshira