לינק מעולה!

ואת הטיפול בסלולריים אני משאיר לך

אם כבר רופאים שממליצים על סיגריות, אי אפשר בלי ללנקק לאוסף המודעות המדהים שמיכאל ריכז בבלוג שלו:
http://www.tofes630.com/blog/?p=738

(ואם כבר הגבתי, ראיתי אתמול שהוחלט לייבא לארץ נורות חסכוניות עם אזהרה מפני סכנות הקרינה שהן מפיצות. מה שהביא אותי לתהות על סמך מה מחליטים איפה לחייב אזהרה ואיפה לא. הכל עניין של מידת הכוח של הלוביסטים, כנראה. אני עדיין מחכה לתוויות האזהרה על סלולריים, אבל כנראה שאמשיך לחכות עד שייוולדו כאן תינוקות עם שלוש אוזניים או משהו.)

תגובה מהשטח: וואלה, מה אתה אומר.
ההנחה שלך (שאינה מופרכת לצערי) היא שבעצם הסיבה היחידה לגביית תשלום על חנייה היא שיפור המאזן של העירייה.
אבל כמו שמרגוליס ציין במפורש יש לגביית תשלום על חנייה סיבה חשובה אפילו יותר – ויסות הדרישה.
מחקרים הראו איך שינוי, ואפילו מזערי, בסכום הנגבה על חנייה באזורים שונים מצליח לווסת את התנועה ולמנוע יצירה של עומס בלתי-נסבל באזורים אטרקטיביים של העיר. מרגע שאתה מנהיג חנייה חינם במקום שהיתה סיבה הגיונית לגבות בו כסף על חנייה אתה מושך פנימה יותר כלי רכב מהראוי, ומשאיר אותם שם לזמן ארוך של חיפושים אחרי חנייה (אפילו אם במרחק של כמה דקות הליכה יש שפע של חנייה). אז כן, באמת יופי שטמבור משלמים.

אומרים שאם אין שכל אין דאגות!!!!

נראה לי שבמקרה שלך זה תופס!!!!

המדרכות שנצבעו בצבעי טמבור היו לפני בצבע כחול לבן..

ובמקום שכל הנופשים שמגיעים לאילת יצטרכו לשלם על חנייה , טמבור שילמה עבורם את החנייה זה הכל!!!!
רעיון חכם שלא פוגע בסביבה בשום צורה!!!!
הפרוייקט ימשך חודש ימים בלבד!!!

[...] אבל מה אתם אומרים, האם כאשר נמצה כבר את ההומור העצמי וההתעסקות הנרקיסיסטית שלנו בעצמנו נצליח לעבור לשלב הבא, השלב שבו המדיום מפסיק לעסוק בעצמו ופונה לעיסוק בעולם החיצוני כפי שהוא היה אמור לעשות מלכתחילה – או שאולי פשוט ימאס לנו מכל "הטוויטר" הזה וננטוש אותו לטובת הטרנד החם הבא באינטרנט? [...]

[...] – בעקבות דיון מעניין בבלוג של מרגוליס, הפוסטים הקרובים לא יסתימו עם סימני שאלה. Share and [...]

@שרון – אולי היית צינית, אבל יש אמת גדולה בציניות שלך! חלק מהבלוגרים לא נותנים הרגשה שהם מעוניינים בכלל לקרוא תגובות או באיזשהו דו-שיח, אלא רק להקיא את דעתם על העולם.

@אלי – אני חוזר ואומר – לשאול שאלה בסוף הפוסט מדרבן לדעתי אנשים להגיד עליו משהו. שמעתי כמה פעמים ממקור ראשון אנשים שאמרו לגבי פוסטים מסוימים שאם לא הייתי שואל שאלה בסוף הם לא היו מגיבים.

@מרמיט – לצמצם את הדיון הוא לא דבר רע בהכרח. אפילו להיפך, מסגרת דווקא עוזרת ליצור משהו מאשר להיות אבודים בחופש האינסופי.

אני יכול להעיד על עצמי שפוסטים עם שאלה בסוף מדרבנים אותי להגיב. זה פשוט גורם לך לחשוב, מעורר את הדמיון, ונותן את ההרגשה שמישהו שם רוצה לשמוע את מה שיש לך להגיד (גם אם זה לא נכון). וכן, אני מודע שזה יכול להגיע ממקום אוטומטי כי מישהו קרא איזה טיפ, אבל אם זה עושה את העבודה אז למי אכפת. ברור שזה לא יכול לבוא במקום תוכן מעולה, אלא רק כתוספת של שבבי שוקולד על הקצפת.

אני מתחבט עם עצמי הרבה פעמים אם לשאול שאלה בסוף הפוסטים שלי או לא. אולי אנסה לא לשאול שאלות לתקופה ולראות עד כמה מגיבים ואיזה סוג של תגובות משאירים, סוג של ניסוי. יש לי הרגשה שבשורה התחתונה הקהל הרחב לא מתעסק בסוגיה הזאת כמונו אלא פשוט פועל.

האמת, טוב ששאלת את השאלה כי אני כבר הרבה זמן רוצה לכתוב תגובה אצלך אבל מכיוון שעד עכשיו לא היתה קריאה לפעולה, לא עשיתי זאת.
כל אותם מומחים שגילו פתאום את כריס בורגן, פרו בלוגר ודומיהם ממהרים לאמץ את החלק הקל של הצעותיהם ולהוסיף שאלה בסוף במקום לעשות את ההמלצה העיקרית שלהם ולכתוב תוכן איכותי לאורך זמן.
זה בדיוק מתאים לאותם אתרים שמתמחים בתרגום מהיר של לייפהקר, גיזמודו וכו. או לאותם אתרים של יועצי לחברות שמעידים על עצמם שהם יזמים סידרתיים ולא נותנים לעובדה שהם בני 24 ובלי שום משהו מוכח להפריע להם.

נדמה לי שהפוסט שלך הוא הוסט הראשון בקורא הרסס שלי שמסתיים בשאלה.
כנראה שקורא הרסס שלי הוא בררן.

עידו, אם הבנתי נכון את הפוסט השאלה היא לא האם תגובות לפוסטים ודיון סביבם הוא דבר רצוי, מפני שברור שרוב הבלוגרים מעוניינים בזה. השאלה הייתה לגבי השימוש הרטורי בשאלות מנחות בסוף פוסטים שכבר הפך להיות סוג של טריק שחוק שלהרבה אנשים כבר נמאס ממנו. מילא לסיים פוסטים בשאלה מדי פעם זה נורמלי וטבעי, אבל כשזה הופך להיות אופן כתיבה קבוע שבו כל פוסט מסתיים בהפעלה של הקורא זה מאבד את האפקטיביות וגם יכול לעצבן את הקוראים מפני שזה נתפס כזלזול באינטיליגנציה שלהם.

אז מה דעתך על זה, מדובר בשימוש רטורי רצוי או בטריק לעוס ושחוק?