עוד שנה

יום אחד
ופתאום שנה חדשה
סתם ככה, בלי שום סיבה
מספרים מתחלפים ולנו זה נראה חשוב
קואורדינאטות של תנועה נייחת מהבהבות וקוראות –
10, 9, 8, 7, 6, 5, 4, 3, 2, 1 –
אותו דבר. ועדיין
אתה תמיד מופתע מחדש
לא מבין איך הגעת הנה
מתי הכול קרה
איפה היית
אבל שום דבר לא יכול היה להיות אחרת.

פראייר, אפליקציה לפייסבוק כבר כתבת?

היסטריית הפייסבוק בעיצומה! אתר למטייל יוצא ב"תחרות האפליקציות הראשונה בזירת האינטרנט הישראלי" – תחרות כתיבת אפליקצית פייסבוק עבור "למטייל", כאשר הפרס הוא כרטיס טיסה הלוך ושוב ללונדון.

נשמע מדליק, נכון? אבל בואו נחשוב רגע מה זה אומר. התנאים, מתוך התקנון של התחרות, הם כאלה:

  • לתחרות ייבחרו שלוש הצעות.
  • על שלושת המתחרים לעצב ולתכנת את האפליקציה תוך חודש.
  • המציעים ידאגו לארח את האפליקציה על שרת לבחירתם ועל חשבונם.
  • זכויות היוצרים יהיו בבעלות משותפת של יוצר האפליקציה ושל "למטייל". "למטייל" יהיו זכויות השימוש המלאות.
  • שתי ההצעות שלא זכו יקבלו תלושי קנייה ב"למטייל".

אז אם נגדיר זאת במילים אחרות, העיסקה היא כזו – תכנן וכתוב לנו אפליקצית פייסבוק. אם היא תצליח, ניתן לך כרטיס טיסה (500$). אם היא תצליח קצת פחות, ניתן לך תלושים של 400 ש"ח.

ניסיון מעניין מצד "למטייל" למיצוב אטרקטיבי של עיסקה לא ממש אטרקטיבית. אני תוהה אם מישהו שם ב"למטייל" בדק בכלל מה זה אומר לפתח אפליקציה לפייסבוק. לפי התמחור שהם נותנים אני מניח שלא. אולי אני טועה, אבל נראה לי שנסיון קלוקל זה בהחלט יסתיים במסקנה – you get what you pay for.

lametayel

שמחה של גיקים

סליחה על הפאתט, אבל מזמן לא עלצתי למראה פיצ'ר חדש כמו עכשיו. סוף סוף גוגל הוסיפו לגוגל רידר שלהם, נו, הדבר הזה שהם עושים לפעמים – חיפוש!

כמה טוב שיש את החדוות הקטנות האלה שמכניסות ריגושים לשיגרה היומיומית.

I Just Can’t Get Enough (בעיניים)

תודות לשרון נזכרתי שהיום הוא ה-BlogDay. אז הנה 5 בלוגים שהייתי שמח לשמוע מהם יותר. (חלקם כבר נמצאים בבלוגרול, חלקם לא שם סתם כי מזמן לא עידכנתי אותו).

  • סוכן זוטר, מקסימום לבלר – אם זה אליסטר קראולי, מסעות תודעתיים, ביקורת תרבות או הרהורים על הורות – תמיד מעניין, תמיד חכם, תמיד נוגע.
  • הערות שוליים לאפלטון – של ברמן, "פיזיקאי ומטאפיזיקאי, מחפש את האמת אודות האמת" וסופר בזכות עצמו. מרתק ומעמיק, ולפעמים אפילו קצת מעצבן.
  • המתלמד הדטרמיניסטי – באזור הדמדומים שבין הפילוסופיה לספרות, עם זווית מיוחדת ושובת לב.
  • ללא אליבי – למישהו כמוני שקצת רחוק מהעולם המשפטי, איילת פותחת צוהר מעניין לצדדים הפילוסופים והאנושיים יותר של החוק. וחוץ מזה מעניין אצלה באופן כללי.
  • סלט ירוק – שכנה חדשה בשכונה. הרהורים עירוניים, כמו שאני אוהב.

נסו ותהנו!

Technorati tags: