לא רואה בעיניים

זיוה שטרנהל כותבת בהארץ על חוברת ה"חזון" של עיריית תל-אביב לשנת 2025:

הבעיה המתגלה בחוברת אינה קשורה רק לעובדה שבצילומי מודלים עתידיים קל לייפות את המציאות, ושהבטחות יפות המופיעות בפרסומים יחצ"ניים מסוג זה (הבחירות לרשויות העירוניות יתקיימו בעוד שנה), נותרות בהרבה מקרים רק על דפי הכרומו. דומה שבלהט החזון, הראוי כשלעצמו להערכה כניסיון לחשוב לטווח ארוך, נשכחו רוב תושביה של העיר. למעשה, ראש העיר ורשויות התכנון מיישרים קו עם משרד האוצר: תל אביב של שנת 2025 תתאים את עצמה לעשירון העליון: היא תספק לו מגורים, תרבות, אתרי בילוי ומקומות עבודה. כל היתר יצטרכו להתפנות למקומות אחרים.

דומה שההתלהבות שראש העיר, רון חולדאי, מגלה באחרונה עלולה לחבל באופיה הייחודי של העיר. מערך של רחובות מגורים קטנים ושדרות ירוקות שבהם נשמר קנה המידה האנושי הוא זה שמעניק לעיר את אופיה הייחודי. אם ראש העיר איננו מבין עקרונות תכנון בסיסיים ואת משמעות הפגיעה המתוכננת בעיצוב המקורי של גן יעקב, הוא לא יוכל להתמודד עם הצורך לצופף ולהגביה את העיר בצורה מושכלת מבלי להפוך אותה לעוד סמל של פרובינציאליות מנוכרת בעידן הגלובלי.

נצרף זאת לגילויי הביריונות המתנשאת שחולדאי מפגין שוב ושוב, ואין מנוס מלהגיע למסקנה – חולדאי לא רואה אותנו. הוא שבוי במגדלים שהוא בונה לעצמו. הוא לא מבין את תל-אביב. אולי יש לו כוונות טובות, אבל הוא לא מוכן להקשיב. חולדאי לא מתאים. הוא צריך ללכת.

1. העץ היה גבוה מול מרפסת דירתי צומח עץ. גבוה, ירוק ועתיר עלים, ענפיו...
2. גם דברים טובים זה כנראה משהו באויר כי לרמן הקדים אותי ביום (לא...
3. כל עוד בלבב שני מועמדים בבחירות, אחד מציע דרך של חזון ושל תקווה,...
4. עיר סססאמק! אני מסנן בעצבנות. השכנה הזקנה מלמטה שוב הפעילה את...