הרשמה לעדכונים

By Email
RSS Feed

עמודים

חיפוש באתר

אודיסאה אוטיזם אינטרנט אמת אקטיביזם בלוגים גוגל גוף גירוש דאגלס ראשקוף דת זמן חברה חזירות טוויטר טכנולוגיה טלויזיה כתיבה מדיה מדיה חברתית מדע מדרון חלקלק מהמגירה מוזיקה מוזר מוסר מידע נפש ספרות עיתונות ערוץ 2 פאשיזם פוליטיקה פיזיקה פייסבוק פילוסופיה פרסום קולנוע קפיטליזם שטויות שפה תודעה תל-אביב תרבות תרבות דיגיטלית

פוסטים אחרונים

תגובות אחרונות

עיר

סססאמק! אני מסנן בעצבנות. השכנה הזקנה מלמטה שוב הפעילה את הרדיו שלה. ועוד על רשת ב'. הדיבורים עולים מדירתה, מזדחלים בתוך הקירות. ממלאים את החללים הריקים שבין הבלוקים הישנים, מנצלים כל מרווח פנוי כדי להתפשט ולהסתנן פנימה. הם מקיפים אותי, קופצים מתוך הקירות, מפירים את השקט שהיה כאן עד לא מזמן. אני מרגיש אותם פולשים לתוכי – אין לאן להימלט – הדירה כולה מוקפת – כל חדר מותקף על-ידי האיש הקטן מהרדיו עם הקול המעצבן.

וכשהיא סוף סוף מכבה – מתחילים הגרמנים מהבניין ממול. עם מערכת הקולנוע הביתי האימתנית שלהם והבת חובבת הקריוקי והשירים המאוסים. אין לאן לברוח. אני מסתובב מחדר לחדר אך הרעש ממשיך לרדוף אחרי. סוגר את כל החלונות והוא ממשיך לפרוץ פנימה דרכם, צוחק עלי בזדוניות. ועכשיו גם אין לי אויר. אני כמעט נחנק, רוצה לשבור את הקירות ולרוץ הרחק לתוך השממה שם אף קול מלבד הרוח לא יפלוש לתוך אוזניי.

שתישרף העיר המזדיינת הזאת.

Image by Coso Blues [תמונה – Coso Blues]

תגובה