חמישי בלילה, אזור רחוב המסגר. אנחנו בדרכנו למסיבת המורנינג מייהם בברזילי (שהיתה דחוסה ואפלה מדי, ואולי אנחנו אלה שהזדקנו, אבל זה סיפור אחר). ניגש בחור צעיר, טריקו לבנה, משקפיים גדולים עבי-מסגרת. נראה מין היפסטר שכזה.
“יש לכם כמה שקלים לעזור לי להגיע הביתה?”
אנחנו מביטים בו במבט ספק מופתע ספק משועשע – הוא לא נראה מסכן מדי הבחור – ממלמלים איזה “לא” חלש – הוא ממשיך בדרכו.
מגיעים לברזילי, נעמדים בתור בכניסה. אך מי זה עומד פה לפנינו? הבחור. “כמה שקלים להגיע הביתה? לפחות תגיד שאתה הולך למסיבה”. הוא מחייך, לא ברור אם במבוכה. אנחנו נבלעים בחושך ולא רואים אותו יותר.
* אני מתנצל מראש אם נפגעו היפסטרים חפים מפשע במהלך הקריאה. **
** אבל לא באמת.