לא רואה בעיניים

שוב קיץ, והיתושים אכזריים מהרגיל. וכאילו שלא הספיקו לנו היתושים המקומיים טורדי המנוחה ועוכרי השינה שלנו, הצטרף אליהם לאחרונה חבר חדש, נמר אסיאתי, לא פחות. כמו נמר אמיתי הוא אורב גם ביום, מתנפל, נוגס ומשאיר עקיצה בגודל משאית ממוצעת ומגרדת כמו גיהינום קטן ואסיאתי.

בכל פעם מתחילה המלחמה בגירוד. למרוח את התכשיר הזה, את הג'ל ההוא. לפעמים נרשמת הפוגה קלה, אך במהרה הגירוד המציק חוזר במלוא המרץ ודורש את תשומת הלב המגיעה לו.

ובכן, היום מצאתי את המזור לצרותי – אלוורה! יופי, באמת מה חדש, תשאלו. שום דבר חדש, אענה. זה בדיוק העניין, שום דבר חדש. לא תכשיר, לא קרם, לא משחה, לא תוספת גלוטן ולא חומרים משמרים. רק קצה קטן של עלה של אלוורה אמיתית. לוחצים, מורחים, ובאופן מפתיע – זה עובד! יותר מכל תכשיר אחר שניסיתי עד היום, בכל מקרה.

חברות התרופות, כמובן, לא יאהבו את הפתרון הזה. על עציץ אי אפשר להוציא פטנט. עציץ אינו מתכלה ואינו נגמר, הוא צומח כל הזמן מחדש, הממזר. עם עציצים אי אפשר למנף, להתרחב, לגדול, להשתלט ולכבוש. אני תוהה כמה מאות מיליוני דולרים נוזלים להם מכיסנו אל חברות התרופות. כמה מחקר, פיתוח ושיווק מושקע בכל אותם תכשירים (שחלקם, כמובן, מכילים – אלוורה!), כשכל מה שצריך זה עציץ קטן וסימפטי וזוג מספריים.

אז עשו לעצמכם טובה הקיץ. אמצו עציץ. התייחסו אליו יפה, השקו אותו מדי פעם. וכשתגיע עת החירום היתושי, הוא יעניק לכם מטובו חזרה.

אני אוהב ערמונים. יש בהם משהו כל כך לא ישראלי. ניחוחות של אירופה, ימים בהירים, כפפות ואף קפוא. מוכר הערמונים המבוגר ליד הפארק המקומי, ערמונים נצלים על פח שחור ולוהט (הוא מגיש לך אותם עבור שני יורו בשקית נייר קטנה וחומה שמכילה שישה במקרה הטוב, מהם שניים שרופים או מרים. ובכל זאת). זכרונות ילדות מתוקים של אבא שמביא אותם חמים וריחניים לסלון, מצרך נדיר השגה שדורש חגיגה מיוחדת.

והיום, למרבה הפתעתי, מצאתי במכולת ערמונים מוכנים. קלופים וקלויים ומוכנים לאכילה. פלא עולם. לא ידעתי שזה קיים בכלל. מה עושים להם שהם מחזיקים ככה? אבל טעימים למדי. קצת לחים, אולי טיפה טעם משומר (אבל ללא חומרים משמרים!). קרוב מספיק לדבר האמיתי כדי להנות.

במיוחד שזו לא העונה. וגם, כשחושבים על זה, ערמונים דורשים לא מעט עבודה. לחרוץ כל אחד בסכין חדה משני צדדיו. לקלות בתנור במשך חצי שעה לפחות. להכוות בקצות האצבעות ולהאבק בקליפה החיצונית הקשה והסוררת, ואז בשאריות הקליפה הפנימית השעירה והדביקה שנאחזת בערמון המחכה להאכל כאילו חייה תלויים בכך.

אז אולי לפעמים תעשיית המזון המודרנית אינה נוראה כל כך. היא מספקת לנו תענוגות קטנים שפעם היו רחוקים מאיתנו וקשים להשגה במחיר של 9.90 ופתיחת שקית.

ומצד שני – עכשיו כשהוא זמין כל כך, קל כל כך – האם ישמר קסמו של הערמון? האם הוא ימשיך להיות קסם דורש השקעה, נדיר ומזמין, או יהפוך לעוד אחד משלל האפשרויות והבחירות הזמינות לנו כל הזמן, בכל מקום, בכל עונה?

——————————————–

מילה נוספת על מיתוג אישי. פוסט זה, נראה לי, לא היה עומד בהצלחה במבחן של מיתוג אישי. (אני לא "נצמד לנושא", לא מתמקד בתחום התמחות, עשוי לאבד מיקוד וקוראים). לא כל בלוג צריך להצמד לנושא, תגידו. נכון. יש סיבות רבות לכתיבת בלוג. ועדיין, גם אם אין לכם בלוג מקצועי ובכל זאת נשבתם בהבל הפה התאגידי של המיתוג, רבים הסיכויים כי שיקולים של "פגיעה במותג" יתחילו לנקר באחורי מוחכם בכל פעם שתתישבו מול החלון הריק עם הסמן המהבהב.

ואז איפה הכיף? כי אם אתם לא נותנים לעצמכם לכתוב פוסט לא מעניין במיוחד על ערמונים שבמקרה מצאתם היום במכולת, בשביל מה אתם כאן?

הקמת בלוג עצמאי על גבי WordPress אולי אינה הדבר המסובך ביותר בעולם, אולם למי שאינו מכיר את הפלטפורמה השלבים הראשונים יכולים להיות מעט מתסכלים. החלטתי לרכז כאן כמה מהבעיות והשאלות שנאלצתי להתמודד איתן בעת העברת הבלוג מבלוגלי למקומו החדש. זהו אינו מדריך מקיף – להסבר מפורט על שלבי ההתקנה כדאי לקרוא את המדריך שכתבה חנית כהן ואת סדרת הפוסטים שלה בנושא. אלו רק מספר נקודות שחשבתי שיוכלו לעזור לאחרים. הניסיון שלי עם וורדפרס עצמאי הוא עדיין ראשוני למדי, לכן תוספות, הערות וטיפים נוספים יתקבלו בברכה.

איפה?

השאלה הראשונה היא כמובן איפה להקים את הבלוג החדש. איזה חברת אכסון לבחור? יש אופציות ישראליות, יש רשימה של חברות אליהן מפנים מוורדפרס עצמו. בעקבות המלצתה (עם הסתייגויות) של שרון בחרתי לבסוף ב-DreamHost. אמנם בימים הראשונים נתקלתי בבעיות DB שהפילו את הבלוג מדי פעם, אך לזכותם יאמר ששירות הלקוחות הגיב במהירות ותיקן את התקלה.
ל-DreamHost יש תכניות הפניות נחמדה. אם בחרתם ב-DreamHost, אתם יכולים להשתמש בקופון MARGOLIS80 שיצרתי שמעניק עד 80$ הנחה (ברישום לשנה). את הקופון יש להכניס בתחילת תהליך ההרשמה (בשדה ה-promo code). לאחר שנרשמתם אתם יכולים ליצור קופון משלכם להפניות שיגיעו דרככם (אפשר לראות פרטים כאן).
עדכון: קיבלתי גם קופונים נוספים שנותנים הנחה גדולה יותר ברישום לשנתיים. אפשר לנסות את אחד הקודים האלה:
408509694160
415410365866
416604251516
448254492386
515376359402

עברית קשה שפה

התקנת WordPress היא קלה למדי. ברוב חברות האכסון יש אופציה ל”התקנה בקליק אחד”. לאחר ההתקנה, השלב הנפוץ הוא למצוא תבנית מתאימה לעיצוב הבלוג. אולם מסתבר שתבנית מתורגמת לעברית אינה מספיקה – אנו צריכים שגם וורדפרס עצמו יהיה מתורגם לעברית כדי שכל הטקסטים יהיו בשפה הנכונה. אין צורך להתקין הכל מחדש – ניתן להוסיף תמיכה בעברית להתקנה הקיימת לפי ההוראות שכאן.

תבניות מתורגמות לעברית ניתן לחפש בבלוג התבניות של אח”י דקר, אצל WeCMS, אצל יואב פרחי ואצל MasterGate. אפשרות למתקדמים היא לחפש תבנית תומכת RTL (הכיוון, לא התחנה) מתוך אלה הקיימות ב-wordpress.com, להוריד אותה ולנסות לתרגמה לבד לפי ההנחיות של (מי אם לא) אח”י דקר. מומלץ לוודא כי התבנית תומכת בווידג'טים ובתגובות מקוננות (nested comments) (אלא אם תכונות אלה אינן חשובות עבורכם).

אבטחה

לאחר ההתקנה כדאי לבצע כמה פעולות בסיסיות כדי לוודא שהבלוג שלכם לא ניתן לפריצה בקלות:

• התקינו את התוסף WP Security Scan. תוסף זה מתריע על מספר נקודות כשל אפשרויות ומתקן מספר מהן.
• התקינו את התוסף Login LockDown. תוסף זה מתעד נסיונות כניסה כושלים לבלוג ונועל את אפשרות הכניסה לאחר מספר כשלונות. כך תוכלו להקשות על האקרים שמנסים לחפש את סיסמתכם.
• צרו לעצמכם יוזר חדש במקום ה-admin הראשוני, ובחרו סיסמה חזקה.
• קראו את הטיפים הנוספים לאבטחה שכאן וכאן.

תוספים תוספים

זהו החלק הנחמד והמתסכל – כל כך הרבה אפשרויות, יותר מדי אפשרויות. שעות של הנאה(?) יעברו עליכם בנסיון למצוא את התוספים השווים ביותר לבלוג. כאן הטעם הוא אישי לחלוטין. אבל אלה התוספים שנראים לי כרגע מקום טוב להתחיל ממנו:

החשובים

• Aksimet – חוסם ספאם.
• FeedSmith – הפניה של הפידים הישירים של הבלוג אל FeedBurner.
• Super Cache – מטמון חכם, שיפור מהירות הבלוג.
• Subscribe To Comments – תנו לקוראים לדעת על תגובות חדשות. זה כל כך חסר לי לפעמים בבלוגים שאני מגיב בהם.
• Live Comment Preview – הצגה מקדימה של התגובה. נחמד.
• Comment Validation – בודק שהשדות ההכרחיים (כמו דוא"ל) מלאים לפני שליחת התגובה.
• Google Analyticator – שילוב הסטטיסטיקות של Google Analytics בבלוג.
• WP Optimize – אופטימיזציות לבסיס הנתונים של הבלוג.
• Search Unleashed – משפר את אפשרויות החיפוש בבלוג, כולל הדגשת מילות החיפוש בפוסט.

עוד תוספים מעניינים

• MCEComments – הופך את שדה התגובה לעורך טקסט מבוסס TinyMCE. תוסף נחמד, אולם לא הצלחתי לגרום לו לעבוד יחד עם Comment Validation. אם למישהו יש פתרון, אנא דווחו.
• Yet Another Related Posts Plugin – מחפש פוסטים קשורים בבלוג (לפי טקסט, קטגוריות וכו') ומציג אותם בסוף כל פוסט.
• Popularity Contest – מחשב את רמת הפופולאריות של פוסטים לפי מספר מדדים (תגובות, צפיות, פינגים וכו'), ומאפשר התאמה של החשיבות של כל מדד. מציג את התוצאה בסוף הפוסט או בווידג'ט (למרות שהווידג'ט לא הכי יפה בעברית).
• Outbrain – מאפשר לקוראים לדרג פוסטים. יכול להציג גם פוסטים קשורים, מהבלוג או מכלל הרשת של Outbrain.
• BackType Connect – מחפש תגובות לפוסט ברחבי הרשת (בלוגים, טוויטר וכו') ומציג אותן לצד התגובות בבלוג עצמו. תוסף מעניין. לא מעוברת. התוסף לא נתמך יותר על ידי החברה והפסיק לעבוד.
• Gigya Socialize – מאפשר לקוראים להכנס לבלוג ולהגיב באמצעות חשבון קיים בפייסבוק / טוויטר / מיספייס / גוגל וכו', ולשלוח עדכונים אל הרשת החברתית. בגרסה קרובה תתאפשר תגובה שלא דורשת יצירת משתמש בוורדפרס, וכן יכולות קישור נוספות אל הרשתות. (גילוי נאות – אני עובד שם. אם יש לכם חוות דעת או הערות לגבי תוסף זה אנא שתפו).
• המלצות טובות נוספות לתוספים ניתן למצוא אצל זיגמונד. זיגמונד נעלם. מישהו יודע מה קרה לו?

מעבר מבלוגלי

המעבר מבלוגלי עבר די בקלות. יש לייצא את הבלוג מבלוגלי (אופציית הייצוא בממשק שמורידה קובץ XML), ולייבא את הקובץ בבלוג החדש. במהלך הייבוא תתבקשו לבחור את המשתמש אליו ישויכו הפוסטים.
אם בבלוג הקודם שילבתם MP3 או וידאו וברצונכם שהם ימשיכו לפעול ללא שינוי, יש שני תוספים שתצטרכו להתקין:

• Audio Player – נגן פלאש ל-MP3.
• ExtremeVideo – תוסף לניגון סירטונים מיוטיוב וגוגל.

אלו אינם תוספי האודיו או וידאו הטובים ביותר, אולם הם יאפשרו לפוסטים הישנים שלכם להמשיך לעבוד בלי שתאלצו לשנות אותם.

עכשיו נותר רק לכתוב את הפוסטים… פה כבר אתם לבד.

אני קורא לאחרונה את ספרו המומלץ של דאגלס ראשקוף – Life Inc. הנה קטע קצר שדיבר אלי מאד, על הורות בעולם של שוק קפיטליסטי. (התרגום שלי).

גם אלה מאיתנו שמסוגלים להתנגד לכוחות השוק במשך רוב חייהם, אינם יכולים שלא להכנע כשמגיע הזמן להקים משפחה. אני ציפיתי כי ההפיכה להורה תהיה הזדמנות לנתק את משפחתי מהפתולוגיה הצרכנית של השוק, ואפשרות לצלול לתוך אחד מהתהליכים הטבעיים ביותר שזמינים לנו. חייתי תחת ההנחה השגויה כי בין האם, האב והתינוק מתקיים משהו מיוחד שאף מומחה, איש שיווק או אתר אינטרנט לא יכול לקחת בו חלק.

מסתבר, כמובן, כי להיות הורה משמעו להיות נתון תחת מתקפה חזיתית מצד משווקים אשר מנסים להרוויח כמה שקלים על חשבון רגשי האשמה, הפחד והבורות שלנו. יועצים גנטיים מציעים הערכות מקדימות של התאמה כרומוזומית, ותעשייה של מומחי פוריות מקדמים אלטרנטיבות חוץ-רחמיות לבני שלושים-ומשהו מודאגים שמנסים להכנס להריון, ללא הצלחה, במשך חודשיים שלמים. ברגע שהתינוק נולד צבא של יועצים מקצועיים עומד היכון כדי לבצע את מה שעשו במשך אלף השנה האחרונות הורים ובני קהילתם. יועצות הנקה מלמדות אמהות חדשות איך להניק ויועצי שינה מתכננים את לוח השינה האידיאלי לתינוק. הורים שחושבים כי הם הולכים נגד הזרם שוכרים את המקבילה הניו-אייג'ית של אותם יועצים – "דולות", מיילדות ומומחים לצמחי מרפא שמספקים את אותם שרותים עבור סכומים דומים.

ההורות, כמו רבות מהפעילויות האנושיות הבסיסיות האחרות, איבדה את מנגנוני התמיכה הטבעיים שלה. אלו נשדדו בידי מרחב אשר מוטה לטובת סדר העדיפויות של כוחות השוק. בשכונות שבערים היו בעבר נשים מבוגרות, משפחות גדולות ושכנים שיכלו להשגיח על התינוק לשעה כדי שתוכל לצאת לקנות כמה מצרכים. היום, במקום לדאוג למדרכות תקינות בשכונה אנחנו קונים "ביגבו" – עגלת תינוק ב-4000 ש"ח, ה"ג'יפ" של עגלות התינוק, בולמי זעזועים כלולים – כדי שנוכל להתנהל בקלילות מעל הבורות. לכל חוט בריקמה החברתית שהתבלה בחיכוך עם הניכור המודרני העמיד השוק סיב סינתטי משלו. סירוב להשתתף במשחק משמעו להסתכן בכך שלילדך לא יהיו את הכלים הדרושים כדי להתחרות על המקומות ההולכים ומתמעטים במוסדות ההשכלה הפרטיים.

הבלוג עבר לכאן, משכנו החדש (https://zarim.net/blog/).

הנפילות התכופות של בלוגלי לאחרונה הכריעו אותי. בעידודה ובתמיכתה של שרון (תודה!) עברתי להיות עצמאי. אחרי קצת חריקות ותסכולים, נראה שהכל עבר ועובד כמו שצריך. אם אתם נתקלים בבעיות – אנא ספרו לי.

המנויים לפיד דרך FeedBurner ימשיכו להתעדכן כרגיל. אחרים, אם יש – אנא עדכנו.

תודה רבה לצוות בלוגלי על הקמת האתר. מקווה שתמצאו את הזמן לייצב ולשפר אותו. אני עדיין חושב שהוא משמעותי בנוף הבלוגים הישראלי.

לפני יומיים (24.7) פרסם אפי פוקס (אצל גל מור) פוסט מעורר מחשבה אשר עסק בחוק המאגר הביומטרי וביו”ר ועדת המדע והטכנולוגיה, ח”כ מאיר שטרית.

היום, כמו ששמה לב רויטל סלומון, הפוסט נעלם. (למרות שנפלאות גוגל מאפשרות כמובן עדיין לאתר אותו). בתשובה לתהיה מה קרה לפוסט, אמר גל מור:

הפוסט הוסר עקב איום בתביעה מצד רותי שטרית. אנחנו לא יכולים להתמודד מול מנגנון כזה.

מעבר לסיפור המעניין בפני עצמו של הפוסט הזה, יש כאן אמירה חשובה על יחסי הגומלין בין בלוגים ועיתונות ועל הצורך בעיתונות אמיתית (לאור הדיבורים בזמן האחרון על מותה של העיתונות). זהו בדיוק הצורך בגוף חזק מספיק, מבחינה כלכלית ומשפטית, לעמוד בלחצים של גורמים פוליטיים או מסחריים. גוף שיוכל להתמודד מול המנגנון שמנסה להשתיק ביקורת באיומים משפטיים.

אני לא בטוח בכלל שהעיתונות של ימינו היא גוף כזה. אבל הרס העיתונות היא תופעה חמורה כי היא משחקת לידיהם של בעלי הכוח. בלוגרים יכולים להיות מקוריים, מעמיקים ופורצי גבולות לא פחות, ואולי לפעמים אף יותר, מהתקשורת הממוסדת. אבל בלוגרים עצמאיים לא יכולים להרשות לעצמם להכנס ראש בראש עם גופים כוחניים ודורסניים. בשביל זה, עם כל הכבוד למדיה חברתית, צריך גב קצת יותר חזק.

עדכון: פוסט הבהרה והתנצלות בעקבות ההסכם בין הבלוג “חורים ברשת” ומשפחת שטרית.