לא רואה בעיניים

לא התלהבתי יותר מדי מטוויטר, מעבר לעניין התיאורטי שהאתר מעורר - בעיקר בחשיפה של אלמנט הפומביות הגדל והולך בעידן ה-2.0. מסתבר שאנשים אוהבים להחשף.

אבל המאשאפ החדש הזה תפס אותי. מיותר לחלוטין, ועדיין יש בו משהו מהפנט. העידכונים שקופצים בזמן אמת על מפת העולם מציגים באופן מאד מוחשי את הגלובליות והמיידיות הזו, הנסתרת, של האינטרנט. האתר מעביר אותך לנקודת התצפית של אלוהים – העולם כולו פרוס תחת רגליך (או במקרה זה על המסך מול העיניים), תמונת-על של המין האנושי שמתוכה מבליחים ניצוצות של פרטים, הבזקים של מחשבות ורסיסים של מעשים.

זו יכולה להיות טעימה ראשונית מאד של העולם בעידן בו פרוייקטים כמו MyLifeBits יהפכו למציאות, עולם בו כולנו יכולים להפוך לנראים, בו חיינו מתועדים כל הזמן מרצוננו.

אולי בגלל זה אני מוצא כמוזרה את החרדה שמגלים לפעמים אנשים מ"אובדן הפרטיות" באינטרנט. על איזו פרטיות אנחנו מדברים? נדמה כי אנחנו מביאים את תפיסת הפרטיות שלנו מהעולם הישן לתוך עולם חדש, בו מושג הפרטיות מקבל משמעות אחרת לגמרי. מהי פרטיות עבור הילדים של היום? ילדים שבגיל 14 פותחים בלוג, מעדכנים את עצמם בטוויטר, מנהלים את חייהם ברשת, ילדים שעבורם היותם של החיים פומביים היא לא שאלה אלא עובדה. האם יש צורך בכלל בפרטיות כשפשוט לא אכפת לך? 

1. השמועות על מות המומחה היו מוקדמות לפני כמה ימים פרסמתי פוסט על מיתוס המדע לפי פול...
2. פרטיות וחשיפה בעידן של שיתוף אחת המגמות הבולטות בעידן האינטרנט הנוכחי (עידן ה-Web 2.0) מתוייגת...
3. יחסים וירטואליים, טוויטר, קריאה נרגשת לפעמים קצת מוזר לי כל הקטע הזה של יחסים וירטואליים....
4. של מי הרשת הזו לעזאזל פורסם בגיליון מס' 5 של כתב העת "אודיסאה – מסע...