אני מצטרף לקיטורים של עידו קינן על פאב Penny Lane:
לפנות בוקר בדרך הביתה, ממש לפני כמה דקות, ראיתי שכל הפאקינג מכוניות מקינג ג’ורג’, דרך העבודה ועד מרכז בעלי מלאכה מצופות בדוחות של קנסות חנייה. ממתי נותנים קנסות בלילה, אני תוהה, ומסובב את אחד הרפורטים רק כדי לגלות שאיזה חרא חשב שיהיה נורא מגניב לפרסם ככה את הפאב שלו, פאב Penny Lane.
גם אני ראיתי את המכוניות מלאות בכאילו-דו"חות-חניה שכאלה. זה מעצבן, זה לא מצחיק, ובעיקר – זה כבר לא מקורי. עשו את זה, מיצו את זה, ראינו את זה. אני תוהה מה חשב לעצמו הבעלים של פאב פני ליין כשבחר לשמוע לפרסומאי המפגר שהעלה את הרעיון. אם כבר, זה בעיקר מעיד עליו כי הוא לא מכיר את תל-אביב, לא חי את העיר, לא נושם אותה. קשה לי להאמין שמישהו שגר בעיר הזאת מעל חודש יחשוב שזאת פרסומת טובה. כולנו שונאים דו"חות חניה, אתה באמת רוצה את כל העצבים האלה מופנים אליך? כך אתה רוצה להכנס לתודעה שלנו? אם הפרסומת מעידה על הפאב, לא תתפסו אותי שם בחיים.