דברו אלי

קבלו עדכון

עמודים

נושאים

תגים

ארכיב



RSS ראיתי בעיניים

פוסטים אחרונים

תגובות אחרונות

עוררו עניין

בלוגרול

ישראל – בוליביה, שלב המוקדמות

ישראל, 2010

תושבי תל-אביב הופתעו בתחילת השנה לגלות כי חשבון המים שלהם לא מגיע יותר מהעיריה. בעקבות חוק תאגידי המים משנת 2001 שמטרתו הפרדת משק המים מהרשויות המקומיות הוקם תאגיד חדש, “מי אביבים” שמו. התאגיד הוקם כחברה פרטית בבעלות עירית תל אביב-יפו ולא כחברה עירונית כך שניתן יהיה להפריטו בעתיד. בנוסף ואולי ללא קשר, הוכפלו תעריפי המים.

ובינתיים במדינות מתוקנות יותר…

בשנת 1997, בעקבות לחץ של הבנק העולמי, הפריטה בוליביה את מערכות המים בשתי עריה הגדולות, לה פאס (La Paz) וקוצ’במבה (Cochabamba). ההפרטה הביאה לעליה תלולה במחירי המים. מאות אלפי עניים נשארו ללא יכולת לרכוש מים (המשטרה אף עצרה תושבים שאספו מי-גשמים כדי לחייב את רכישת המים מהחברות).

בשנת 2000 יצאו תושבי קוצ’במבה לרחובות במחאה על עליית מחירי המים. ההפגנות ההמוניות התפשטו ברחבי המדינה ומצב חרום הוכרז לאחר התנגשויות אלימות בין כוחות המשטרה והמפגינים. לבסוף נאלצה הממשלה לקבל את דרישת המפגינים וחוזה ההפרטה בקוצ’במבה בוטל.

בינואר 2005 החליטו תושבי לה פאס כי הגיעו מים עד נפש. הפעם ההפגנות ההמוניות לא הפכו לאלימות, ושלושה ימים לאחר תחילתן בוטל חוזה ההפרטה ומערכת המים הוחזרה לידיים ציבוריות.

ישראל, 2010

מאגרי הגז הטבעי “תמר” ו”לוויתן” שמול חופי ישראל מתגלים כבעלי סיכוי גבוה להיות מאגרים גדולים ביותר, אשר יכולים לספק את צרכי הגז של ישראל ב-35 השנים הקרובות. שיעור התמלוגים המשולב על תגליות גז ונפט בישראל עומד על 36% בלבד, לעומת 60% עד 90% במדינות אחרות. שר האוצר מבקש להעלות את שיעור התמלוגים כדי להגדיל את רווחי המדינה. הממשל האמריקני מזהיר מפני העלאת התמלוגים. יצחק תשובה, המרוויח העיקרי מהגילוי, ועוזי לנדאו, שר התשתיות, מכנים את הדיון על תמלוגי הגז “חזרה לימי קובה ופראבדה”.

ובינתיים במדינות מתוקנות יותר…

בדצמבר 2005 נבחר לנשיאות בוליביה אוו מוראלס, חוואי קוקה לשעבר ומנהיג ארגון פועלים, האינדיאני הראשון שנבחר לתפקיד בבחירות דמוקרטיות. מאה ימים לאחר בחירתו מימש מוראלס את הבטחת הבחירות שלו והלאים את מאגרי הגז והנפט של המדינה (מאגרי הגז של בוליביה הם השניים בגודלם בדרום אמריקה). כוחות הצבא תפסו את שדות הגז, ולחברות הזרות ששלטו על הפקת הגז ניתנו 180 יום לפתוח את החוזים למשא ומתן מחודש או לעזוב את המדינה.

בניגוד לאיומים ולאזהרות, החברות הזרות בחרו להשאר בבוליביה. המיסים שהוטלו על חברות האנרגיה הועלו, החוזים נכתבו מחדש, ושיעור התמלוגים של בוליביה עלה מ-18% לכמעט 80%. הכנסות הממשלה מתעשיית הגז והנפט הוכפלו פי 9 מ-173 מיליון דולר ב-2002 לכ-1.57 ביליון דולר ב-2007.

ההכנסות הנוספות אפשרו למוראלס לממן תכניות חברתיות נרחבות בנסיון להתמודד עם העוני הקשה בבוליביה, חוסר ההשכלה ומערכת הבריאות הקורסת. כמו כן, התוצר המקומי הגולמי גדל והכלכלה הבוליביאנית הפכה מכלכלה כושלת לכלכלה בצמיחה.

מוראלס. גיבור מעמד הפועלים

37 תגובות ל“ישראל – בוליביה, שלב המוקדמות”

  • תגובה מאת גולה פוליטי
    תאריך 06/07/2010 12:48

    כל כך פשוט ומגובה בעובדות ועדיין הם מתעקשים לא להבין.
    ועוזי לנדאו פשוט משתין מהמקפצה.
    פוסט מעולה.

    • תגובה מאת מרמיט
      תאריך 06/07/2010 14:56

      +1
      כי אין מילים.
      רק לדפוק את הראש בקיר. זה בלתי נתפס שיש למישהו סדר עדיפויות שבו העושר האישי של תשובה עוקף קידום משמעותי ברווחת כל תושבי ישראל.

      אנחנו כמו העיוורים שממששים את הפיל. כל אחד מפגין על העוול הפרטי שלו. כנראה שנצטרך לחכות שזה יגיע למי השתייה שלנו, כמו בבוליביה, כדי שיהיו פה הפגנות המונים של שלושה ימים.

      ואיך זה שהצעדה למען גלעד לא מעוררת שום תחושה שסופסוף קורה משהו כזה? אה, הבנתי. גלעד שליט הוא הרינג אדום, פעולת הסחה, ספין. פורקן לרגשות המרמור של ההמון שאינו מערער על ההגמוניה. ההגמוניה *רוצה* שגלעד שליט ימשיך להעסיק אותנו, אחרת היא יכלה לשחרר אותו מזמן, כמו שידעה להחזיר גופות.

      נו, מסתבר שיש מילים. I'm on fire

      • תגובה מאת מרגוליס
        תאריך 06/07/2010 16:09

        אתה באמת חושב שיהיו פה הפגנות המונים? אפילו מים לא יוציאו אותנו לרחובות, אני חושש.

        • תגובה מאת מרמיט
          תאריך 06/07/2010 16:21

          נו, הבוליביאנים מילאו אותי אופטימיות לרגע.
          בישראל זה בטח ייגמר בדקירות ליד ברזיות פיראטיות. מי שיכול לעזוב, יעזוב עוד קודם.

          אני עוד נגנב מהפגנת הגולשים נגד הצינור של תשובה. עזוב מיליארדי דולרים שנגנבים מפיות ילדינו, העיקר שלא ייגעו לי בחוף. זאת רק דוגמא, כמובן. כולם מתעוררים רק כשמגיעים לחצר האחורית או לדלת הקדמית שלהם. בורות מרצון. אם אנסה לדבר עם החבר הגולש שלי על התמלוגים, הוא יגיד לי שלא מעניינת אותו "פוליטיקה".

          וגם זה נובע ממלחמת ההישרדות הזאת שכתבתי עליה אצלי. כל אחד מגן בשיניים על הבועה המוגנת שלו, לאף אחד אין כוח לצאת למאבקים של אחרים. הפרד ומשול ביד רמה. מקיאוולי מחכך את טלפיו בסיפוק.

          והכל קשור, הכל קשור, רבאק. כל אלה שמקורבים לצלחת משולבים בברית של שמנת, והטריק הכי גדול של הברית הזאת הוא שהיא מצליחה להעלים מעינינו את דבר קיומה.

          אז אני מתקן את הניסוח: *אם* משהו יוציא פה את ההמונים לרחובות, אולי זה המים. בינתיים מבטיחים לנו מתקני התפלה עוד שלוש שנים:
          http://haemori.wordpress.com/2010/06/29/the-magic-solution/

          • תגובה מאת מרגוליס
            תאריך 06/07/2010 16:36

            לא רק שלאף אחד אין כח למאבקים של אחרים – זה כמו שכתבת אצלך, הבון-טון הוא לדפוק את האחרים. וזה לא מפתיע. מה שעובד ברמה הלאומית עובד ברמה המקומית.

            • תגובה מאת גולה פוליטי
              תאריך 06/07/2010 18:17

              התנועה הזאת שאני מתכופף לשתות מהברז, כמו אלי במציצים, כמו שהייתי ילד, מעלה לי חיוך כל פעם שאני שותה פה מים. כל כך הרבה שנים בארץ לא השתמשתי בתנועה הזאת.
              על המים העם כבר מזמן ויתר וחוץ מלהביא שישיה הוא לא ממש יוצא בגלל זה לרחוב. מי השתיה כבר מופרטים לגמרי, אם יפריטו גם את המים באסלה הישראלי ישלם גם את זה.

    • תגובה מאת עמית
      תאריך 14/07/2010 15:55

      הפרטת הספקת המים בבריטניה השאירה מאות אלפי משפחות ללא מי שתיה.
      המחיר עלה בכ- 50 %.
      ועדיין יש כאלה שחושבים שכדאי להפריט לדוגמא – http://departments.agri.huji.ac.il/economics/yoav-wales.pdf

  • תגובה מאת אריאל
    תאריך 06/07/2010 15:09

    דווקא חברת הגיחון בירושלים עובדת בצורה נהדרת, קיבלנו מהם (שגרנו בירושלים) דו"חות על איכות המים.

    אני לא יודע כלום על בוליביה וכמעט כלום על כלכלה, אני לא בטוח שזה פשוט להשוות מדינה דרום אמיריקאית שבטח שורצת שחיתות לבין ישראל. אני מאמין שהפרטה יכולה להפוך מוסדות בירוקרטיים מפגרים וחסרי תודעת שירות לקוחות לעסקים מכווני רווח שמועילים לנו יותר.

    • תגובה מאת מרמיט
      תאריך 06/07/2010 15:40

      אריאל,
      אם הבנתי נכון, משתמע מדבריך שישראל לא שורצת שחיתות.
      אתה יכול לנקוב בשמה של עירייה בישראל שאין בה שחיתות?

      אתן לך רמז: שלוש הערים הגדולות כבר פסולות, וכנ"ל בת-ים, פתח תקווה, לוד, חדרה, וזה רק מה שעולה לי בראש על סמך פרשיות שנחשפו לאחרונה. ואם בארזים נפלה שלהבת…

      הפרטה לא תורמת כלום ליעילות השירות. "מוכוון רווח" ו"לשירות הציבור" הם שני מושגים סותרים. אם אתה לא יודע כמעט כלום על כלכלה, כדבריך, כדאי שתתעדכן בתקדימים כמו החורבן שהמיטה ההפרטה על רשת הרכבות באנגליה. דוגמא יותר קרובה: הפרטת שירותי הבריאות בישראל. בטווח הארוך, הפרטה של שינויים חיוניים דופקת תמיד את העניים, ולרוב גם את מעמד הביניים – כלומר את כולם חוץ מאלה שיכולים להרשות לעצמם שירות פרטי.

      • תגובה מאת נתאי
        תאריך 06/07/2010 16:48

        מה שנקרא בלעז nimby : not in my back yard

      • תגובה מאת אריאל
        תאריך 06/07/2010 17:10

        מרמיט:
        שוב, אני לא ממש בקיא ברמת השחיתות של בוליביה, אבל לפי שבי"ל ישראל ממוקמת במקום ה-32 בעוד בוליביה במקום ה-120 (!).
        http://www.ti-israel.org/Index.asp?ArticleID=1707&CategoryID=124&Page=1

        שוב, אני לא בקיא בכלכלה, אבל עד כמה שאני מבין, "מכוון רווח" לא סותר "שירות הלקוח", הוא גם לא מחייב. פשוט כאשר החברה מכוונת רווח ויש לה תחרות מול ספק אחר, החברה תנסה בכל מיני דרכים למשוך את הלקוח אליה. בין היתר ע"י הוזלת העלות, שיפור האיכות ושיפור השירות.

        • תגובה מאת מרגוליס
          תאריך 06/07/2010 17:13

          והרי יש לנו דוגמאות טובות כל כך. חברות הכבלים למשל. או חברות הסלולארי.

          • תגובה מאת מרמיט
            תאריך 06/07/2010 17:19

            הקדמת אותי. התכוונתי לכתוב שבפועל במקום "תחרות חופשית" על לבו של הלקוח נוצר דואופול או טרי-אופול שמתאם את התנאים. ראה גם הבנקים.

            התפרקות המדינה מנכסיה רק פוגעת עוד יותר בצדק החלוקתי. מרוב שהפוסט-מודרנים חבטו במדינת הלאום (במידה רבה של צדק!), הם פילסו את הדרך לשלטון התאגידים הניאו-ליברלי. האזרחים הופכים לצרכנים, באמונה תמימה שככה הם יקבלו שירות טוב יותר. לשום דבר כבר אין ערך, רק תג מחיר.

            • תגובה מאת אריאל
              תאריך 06/07/2010 17:27

              מרמיט, מרגוליס:

              אני חושב שצריך להשוות את התנאים למקומות בהן החברה הייתה ממשלתית ואח"כ הפכה לחברה פרטית. למשל תראו מה קרה בשוק הטלויזיה המסחרית ערוץ 2 ו-10 מול עוץ 1, או השינוי בשוק הטלפוניה לאחר הפרטת בזק.

              חוץ מזה אני לא מבין מה התלונות על שוק הטלויזיה בכבלים, זה שהם הפכו למונופול? המדינה אשמה בכך, אין תחרות כי המדינה דורשת כל מיני אשורים ובירוקרטייה שמקשים לשחקנים חדשים להיכס לשוק.

              ובכלל אני לא מבין מה הטענות מול חברות הטלפוניה הניידת, התחרות העזה שיפרה מאוד את התועלת ללקוח. אתה מגיע לסניף ותוך חצי שעה אתה מול שירות לקוחות, מחליפים לך מכשיר ללא עלות כל כמה שנים, יש לך אינטרנט בסלולר ועוד ועוד. לך תבדוק את השוק הפלסטיני שיש להם מפעיל בודד.

  • תגובה מאת נתאי
    תאריך 06/07/2010 15:52

    האדישות, האדישות מרתיחה. מעדיפים שנתעסק בנושא גלעד שליט.

  • תגובה מאת רויטל חובל
    תאריך 06/07/2010 16:02

    אשמח לדעת אם שמתם לב לשינויים נוספים בחשבון המים החדש בתל אביב.
    כמו כן, לידיעתכם, מאז שהוקם התאגיד בתל אביב, חשבון המים שלכם גדל לפחות ב 16% הודות למע"מ שאתם נדרשים לשלם, מאחר ומדובר בחברה ולא בעירייה.
    את המושג חברה עירונית כנראה לא מכירים….

  • תגובה מאת מרמיט
    תאריך 06/07/2010 17:41

    @אריאל
    הטלוויזיה המסחרית. כן, זאת דוגמא מאוד קולעת.
    והערב: תוכנית "מאחורי הקלעים" מיוחדת לקראת העונה החדשה של סדרת הבורקס שתעלה מחר בערב.
    בערוץ המתחרה: קורס מזורז בדרוויניזם חברתי, דהיינו תוכנית "מציאוּת" (ריאליטי בלע"ז).
    באמצע, תוך כדי, מלפנים ומאחור: המון פרסומות שיהפנטו אותך לקנות דברים שאתה לא צריך, ולקחת הלוואות כדי לקנות דברים שאתה לא יכול להרשות לעצמך.

    בונוסים נלווים: דימוי גוף מעוות, ירידה מוכחת בביטחון העצמי, חרדה כללית, השמנת יתר, תפיסת מציאות מסולפת.

    ובתועלת הציבור ננוחם.

    (תקציר מנהלים: עוד לא קלטת שבטלוויזיה המסחרית הצופים הם לא הלקוחות, אלא הסחורה?)

    • תגובה מאת אריאל
      תאריך 06/07/2010 17:58

      קלטתי. אבל עדיין יש לך יותר בחירה (ויותר זבל וגם יותר איכות [ערוץ ההיסטוריה, נשיונל גיאוגרפיק וכו']) וזה בגלל ההפרטה.

      • תגובה מאת מרגוליס
        תאריך 06/07/2010 18:00

        ולמה יותר בחירה זה טוב? אני שואל ברצינות. מאיפה הגיעה הקונספציה הזו? ואת מי היא משרתת?

        • תגובה מאת אריאל
          תאריך 06/07/2010 18:02

          נהדר! אני גם אוהב לאתגר תפיסות יסוד.

          לכל אחד יש טעם שונה. יותר בחירה אומר שיש יותר סיכוי שתמצא משהו שקולע לטעמך.

          חוץ מזה, אני כעת שומע את הדיסק אדסטאון שפירסמת שיר שלו. ואני כ"כ נהנה.

          דמיין עולם בו הממשלה מפקחת, ממנת ויוצרת מוזיקה. סיוט.

        • תגובה מאת נתאי
          תאריך 06/07/2010 18:04

          אתה יכול לבחור: זבל, חרא, או דרעק.

          אולי יש לך יותר איכות, אני בספק, אבל אין לך טלוויזיה רלוונטית, על הקהילה שלך, על האמונות שלך והחיים שלך, שהכמות שלה בישראל כל הזמן יורדת.

          • תגובה מאת אריאל
            תאריך 06/07/2010 18:06

            וכאשר המדינה מייצרת טלויזיה המצב טוב יותר?!

          • תגובה מאת אריאל
            תאריך 06/07/2010 18:12

            אני ואתה חושבים שזה זבל או טינופת, כל השאר צופים ונהנים. אתה מעוניין להחליט לאנשים איזה תרבות "לצרוך"? אני לא.

            תן ליצרנים לייצר ולהמונים לבחור מתוך תבונתם ורצונותיהם הרדודים והבהמיים. אתה רוצה לשנות ולהשפיע? נהדר, אך לא ע"י לקיחת יכולת הבחירה.

            • תגובה מאת מרמיט
              תאריך 06/07/2010 18:17

              יודע שר תעמולה פיקח: לא קשה במיוחד לשכנע את הציבור מה טוב לו, אפילו אם בעצם זה מה שרע לו.
              ואמצעי התעמולה השתפרו פלאים מבחינה טכנולוגית בשבעים השנים האחרונות, בלע עין הרע.

              (מכריז גודווין עצמי ומעלה בחזקה.)

  • תגובה מאת מרגוליס
    תאריך 06/07/2010 18:11

    @אריאל

    התשובה ל"שוק החופשי" (שהוא כמובן רק כאילו חופשי) היא לא דיקטטורה.

    ברור שעולם שבו המדינה היא היחידה שיוצרת מוזיקה הוא עולם נורא.
    כמו שנורא הוא העולם בו כוחות מסחריים הם המנועים העיקריים של המוזיקה. הבט מסביב. הרוב הוא זבל מחורבן. אתה יכול להסתגר בבועה האיכותית שלך, אבל מסביב הכל קורס.

    השוק החופשי הוא אשליה. הוא לא חופשי. הוא מוכתב על-ידי כוחות שהדבר האחרון שמעניין אותם זה אתה, או איכות.

    זה שפעם המדינה היתה גורם מגביל לא אומר שלא צריך להלחם בגורם המגביל הנוכחי.

    • תגובה מאת אריאל
      תאריך 06/07/2010 19:28

      מרגוליס:
      הוא אכן לא באמת חופשי, שום דבר הוא לא באמת חופשי אלא נגזר מגורמים ויחס בין עצמים שקדמו לו.

      אם הזאת החופש הוא יחסי, כשאתה בוחר (גם אם אתה מושפע מיחסי ציבור, פרופוגנדה וכו') זה אתה שבוחר ולא המדינה.

      בחזרה לטענה שהעלתה, הפרטה יכולה להצליח ויכולה גם להיכשל, גם אם אלו תשתיות. אבל בממוצע אני חושב ששירות מופרט הוא טוב משירות ציבורי במרבית המקרים.

      אתם כנראה שלא.

      • תגובה מאת מרגוליס
        תאריך 06/07/2010 21:35

        הייתי שמח לדוגמאות של הפרטה מוצלחת. אם יש כאלה, מעניין להבין איך ולמה הן הצליחו. איכשהו הדוגמאות שאני מכיר הן בעיקר קטסטרופות (אנרון והחשמל בקליפורניה, למשל…).

        • תגובה מאת אריאל
          תאריך 07/07/2010 17:10

          אני מכיר (או אולי חושב שהדוגמאות הן) בעיקר הצלחות, תנובה, אגד, בזק, הבנקים, דואר ישראל, קופות־החולים.

          למה אלו הצלחות? כי אני האזרח מרגיש שיפור בשירות. האם באמת היה שיפור בשירות? או שזה בסה"כ תוצאה של מיתוג/פרסום/יחצנות? איני יודע.

          הפרטת של יצרנית חשמל ותשתיות אחרות (כמו מים, טלפוניה) היא באמת בעייתית בגלל המונופול של החברה על התשתית. בישראל רשות־החשמל מנסה וחושבת על הפרטת הייצור בנפרד, אני לא יודע איך עשו זאת בקליפורניה ומדוע אתה טוען שזה כשל שם.

          ובכל זאת למרות שלבזק היה מונופול על התשתית לטלפוניה הפרטת בזק הצליחה וכבר לא צריך לחכות חודשים/שנים כדי לקבל קו טלפון.

          • תגובה מאת מרגוליס
            תאריך 08/07/2010 18:49

            במקרה נתקלתי היום במאמר של גיא רולניק על בזק והפרטות.
            אפילו דה-מרקר מגלה לאחרונה שהפרטה זה לא בהכרח טוב.

            • תגובה מאת אריאל
              תאריך 08/07/2010 20:33

              האמנם? ייתכן שאם בזק הייתה חברה ממשלתית היא הייתה מספקת אינטרנט מהיר לכולם, אך האם כך זה צריך להיות? כאשר יש טכנולוגיה חדשה ומהירה יותר אך גם יקרה יותר השירות החדש לא יסופק לכולם אלא לעשירים שיכולים להרשות אותו לעצמם. על גבם של העשירים החברות מרויחות יותר, כאשר הטכנולוגיה מוזלת היא מופצת להמונים.

              אני לא בטוח מה להשיב. אכן מהירות ההעלאה בישראל היא בדיחה לא מוצלחת (ה-A ב-ADSL). אני חושב שפשוט אנחנו לא מוכנים לשלם את המחיר של DSL.

              למשל לפי חיפוש קל, תכנית DSL של 1.5 מגהביט/שניה מתחילה מ-25 דולאר.
              http://www.att.com/gen/general?pid=6431

  • תגובה מאת חנוך גיסר
    תאריך 07/07/2010 08:47

    כבוד לעם הבוליביאני, שיצא לרחובות ולא פחד מאלימות השילטון.
    כבוד לשכנתנו הלאו דוקא דמוקרטית, מצרים, שבה שורפים משרדי ממשלה כאשר היא מעזה להעלות את מחיר הלחם.

    ומה איתנו?
    הרי ידוע שאם רוצים להשיג כאן משהו – רק בכוח זה הולך.
    אבל אנחנו דמוקרטיה כביכול, אז השילטונות חונקים אותנו כרצונם ואנחנו מגישים את הצוואר מרצון.

  • תגובה מאת נתאי
    תאריך 08/07/2010 20:36

    חשוב לציין שמהלך מקדים להפרטה היא חנק השירות הציבורי, והפיכתו לבלתי יעיל, כך שהחלפתו בשירות פרטי נראית מתבקשת. כמו למשל במקרה של שירות התעסוקה ותכנית וויסקונסין

    • תגובה מאת איתי אשר
      תאריך 15/07/2010 12:18

      נתאי – צודק מיליון אחוז

      פוסט לעבודה שחורה בבקשה

  • תגובה מאת עמית
    תאריך 15/07/2010 14:02

    ממליץ בחום על הסרט : "הזהב הכחול" .

    מסקר את מקרי הפרטת המיים בעולם והטרגדיות שזה הוביל .
    בן השאר גם המקרה של בוליביה

  • תגובה מאת Mosheshy
    תאריך 16/07/2010 20:16

    רק הפעולה האזרחית של הנתינים הבוליביינים הביאה לסיום הפרטת המים במקום המדובר.

    http://www.pbs.org/frontlineworld/stories/bolivia/thestory.html

    http://www.pbs.org/frontlineworld/stories/bolivia/bolivia220vid.html

    The Story

    • Clip 1 (length 6:36)
    • Clip 2 (length 7:16)
    • Clip 3 (length 6:06

  • פינג מאת שיטת "תחזיקו אותי" של האחים עופר
    תאריך 14/07/2010 06:07

    […] כל הרווחים יגיעו לאזרחים ולא רק חלקם (דוגמה מעולה כאן), אבל זה לא יקרה כל עוד הימין אוחז בשלטון והשמאל מתבוסס […]

תגובה