דברו אלי

קבלו עדכון

עמודים

נושאים

תגים

ארכיב



RSS ראיתי בעיניים

פוסטים אחרונים

תגובות אחרונות

עוררו עניין

בלוגרול

לחשוב בקטן

"מ-ה-פ-כה! מ-ה-פ-כה!" (י. קוטנר, 1978)

אנחנו חיים בעיצומה של מהפכה. אנחנו חיים בעולם נטול מהפכות. מהפכת המידע משנה כל מה שקורה סביבנו. מהפכת האינטרנט הרגה את אפשרות המהפכה.

דבר אחד בטוח, אנחנו חיים בעולם מבלבל.

את המהפכה לא יצייצו בטוויטר, אמר לאחרונה מלקולם גלדוול במאמר מצוטט לעייפה בניו-יורקר. גלדוול, תוך התעלמות מכמה תכונות חשובות של רשתות חברתיות, יוצא נגד ההגדרה של אקטיביזם רשת כ-אקטיביזם. זה לא אקטיביזם אם אתה לא יוצא החוצה לחטוף מכות כמו בימים הטובים של שנות השישים, הוא (פחות או יותר) טוען.

וזה לא שהוא לגמרי טועה. הרי הקלות הבלתי נסבלת של ה"לייק" עובדת נהדר כממרקת מצפון. פליטים? עשיתי לייק. גזענות? דאבל לייק. אפילו הפצתי פוסט של פויר!

אבל זה לא שהוא ממש צודק. כי מתוך הלייקים ופטפטת הטוויטר הבלתי פוסקת צומחות גם פעילויות שטח. תראו את סיפור מאפ"י. הודעה ישנה ונאלחת בפורום שמתגלה מחדש בפוסט בבלוג שהופך לדיון סוער בטוויטר ובבלוגוספירה שמתגלגל להפגנה מול שיעור של מאפ"י שהופכת לאייטם חדשותי בעיתונות. מטוויטר להתפרצות קומנדו-סטייל דרך החלונות בשלושה צעדים. לא רע.

אנשים יוצאים לפעולה כשאכפת להם. לא לכל האנשים אכפת מאותו דבר באותו אופן. הרשת מאפשרת מנעד גדול יותר של אפשרויות פעולה. אפשר לעשות לייק ואפשר להפיץ בטוויטר או בפייסבוק ואפשר לכתוב פוסט בבלוג ואפשר לתרום (כבר תרמתם למדרון?) ואפשר להצטרף להפגנה ואפשר לנסות לארגן ולהפעיל אנשים.

האנשים שיהיו מוכנים לצאת החוצה תמיד יהיו מעטים. אבל הרשת מאפשרת להגיע אליהם. הלייק, אם להשתמש בשדה סמנטי מהצד השני, הוא פעילות תומכת לחימה. בסופו של דבר גם המחווה הוירטואלית הקטנה מקדמת את הפעולה הממשית.

אנחנו אוהבים לחשוב על האינטרנט בתור הרשת הגלובלית, אבל החוזק שלה הוא פעמים רבות דווקא ברמה הלוקאלית. הצד החיובי של הרשת הוא ביכולת להתארגן טוב יותר ברמה המקומית. לקשר בין אנשים בעלי תחומי עניין דומים או מטרה משותפת. כשכולנו הופכים לסוג של נקודות הפצה ושידור, גדל הסיכוי שמטרה מסוימת תמצא את קהל היעד הנכון שלה. כמובן שצריך לדעת כיצד לעבוד עם אמצעי תקשורת כזה ואיך להפעיל את הרשתות המקומיות שנוצרות דרכו. נראה שזה מתחיל לקרות, אם באופן טבעי ואם באופן יזום.

————————————–

מהפכה!

אבל זאת לא המהפכה שגלדוול מדמיין. והוא צודק. מהרשת לא תבוא ה-מהפכה. אנחנו כבר לא בעידן ה-מהפכה. לא לחינם פותח גלדוול את המאמר שלו בהתרפקות על תנועת המחאה של שנות השישים. זהו אולי הרגע האחרון בו התקיימה בעולם המערבי ה-מהפכה, שירת הברבור של עולם שהתעורר למחרת מטושטש והלום-סמים לתוך עידן פוסט-מודרני.

ובעידן הפוסט-מודרני, כמו שכולם יודעים, אין יותר אמון בסיפורי-על. אין תיאוריות גדולות, אין אמת מוחלטת, אין קטגוריות אוניברסליות. יש פרגמנטציה של החברה לאוסף של אינדיבידואלים. יש סיפורים אישיים. יש נקודות מבט פרטיות.

בעולם כזה ה-מהפכה לא יכולה יותר להתקיים. יש מקום רק להתקוממויות קטנות ופרטניות.

הרשת היא כלי אפקטיבי של הקטן והפרטי. (שוב, באופן פרדוקסלי לטבעה הגלובלי והכללי). הרשת כתוצר של עולם פוסט-מודרני או אולי כיוצרת שלו או אולי שניהם גם יחד. קשה להפריד ביניהם. הטכנולוגיה והעולם שלובים זה בזה, הרשת והפוסט-מודרניות לא ניתנים להפרדה.
(לכן ההתנגדות העזה לאינטרנט במעוזי המודרניות שנלחמים על קיומם, כמו הדת למשל).

מהרשת לא תבוא ה-מהפכה. דרך הרשת יצמחו אולי קיני התנגדות קטנים שאפשריים עדיין במקום בו אין יותר בסטיליות לשרוף.

זהו לא שיפוט, זו הכרה. אפשר לא לאהוב את המצב, אפשר להמשיך ולחפש בריקדות. אבל אם אנחנו רוצים שינוי, צריך לנסות ולהבין איזה סוג של שינוי הוא מן האפשר. אולי מה שנכון, לפחות עכשיו, הוא להתמקד במקומי ובנקודתי. גלים של התקוממות שנלחמים בעוולות וממשיכים הלאה. לא תנועת מחאה המונית, לא מאתיים אלף איש בכיכר אלא מאתיים איש שאכפת להם מול אי-צדק מקומי. קטן הוא הגדול החדש.

18 תגובות ל“לחשוב בקטן”

  • תגובה מאת מרמיט
    תאריך 26/12/2010 11:00

    לייק!

    בכל המובנים, על כל הסעיפים, כולל הסייגים.
    לחשוב גלובלי, לפעול לוקאלי (לא קל לי)

    הסייפא של הפוסט, על ריבוי ההתקוממויות שמתלכדות לתנועה אחת, הזכירה לי את הנאום מעורר ההשראה הזה:
    http://www.youtube.com/watch?v=w5L7XIjV4Jw

  • תגובה מאת נתאי
    תאריך 26/12/2010 14:42

    אתה מתעלם מפרט קטן אחד, אובאמה לא היה נבחר ללא השימוש החכם שלו בפייסבוק טוויטר ויוטיוב. זאת חתיכת מהפיכה.

    • תגובה מאת מרגוליס
      תאריך 26/12/2010 14:48

      זאת לא מהפכה, זה שיווק.

      ויותר ברצינות – כן, אמצעי תקשורת חדש, יש יתרון למי שעובד איתו נכון. זה בדיוק כמו קנדי, ניקסון והטלויזיה.

      • תגובה מאת נתאי
        תאריך 26/12/2010 15:17

        אובמה זו מהפיכה, השימוש שלו בפייסבוק היה לא רק שיווקי. חברה שלי מקולורדו קיבלה רשימות של אנשים מכל רחבי ארה"ב, והתקשרה לשכנע אותם. והכל תואם ברשתות חברתיות.

        • תגובה מאת מרגוליס
          תאריך 26/12/2010 16:07

          זאת בהחלט דוגמה מעולה לשימוש נכון במדיום והפעלת שטח באמצעותו.

          אובאמה השתמש נכון בטכנולוגיה וזכה בבחירות. אבל עם כל חיבתי אליו, איכשהו עדיין יש לי בעיה עם להתייחס לזה כ"מהפכה". (לא במובן של "מהפכת האינטרנט", אלא במובן האקטיביסטי של גלדוול). אולי בגלל שזה בכל זאת ממסדי וממומן לעילא ולעילא, חלק מהמערכת הפוליטית המשומנת גם ככה. אולי גם זה העניין – המהפכה היא כבר לא מהפכה כי גם היא הפכה לחלק מהממסד.

          • תגובה מאת נתאי
            תאריך 26/12/2010 16:08

            מהפכות שמצליחות הופכות לחלק מן הממסד

            • תגובה מאת מרגוליס
              תאריך 26/12/2010 16:09

              אולי זה פשוט קרה יותר מדי מהר בשבילי.

  • תגובה מאת נתאי
    תאריך 26/12/2010 16:12

    אובמה זו מהפכה אדירה. נכון שיקח זמן, וצריך פרספקטיבה הסטורית כדי להעריך את זה. אבל אני הרגשתי את זה מהיום הראשון.
    רק בשבוע האחרון הוא עשה שני שינויים חשובים.

    • תגובה מאת מרגוליס
      תאריך 26/12/2010 17:00

      הטרנד עכשיו בארה"ב זה להיות מאוכזבים מאובמה, לא?

  • תגובה מאת נתאי
    תאריך 26/12/2010 17:13

    הטרנד בארה"ב זה גם לשקול 130 קילו ולהחזיק 5 רובים בבית. זה לא מחייב אותי 🙂
    וזה רק מה שהוא עשה השבוע:
    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4003031,00.html
    http://news.walla.co.il/?w=/15/1771710

    • תגובה מאת גל
      תאריך 27/12/2010 20:29

      גם אני שותף לההערצה לאובמה וחושב שיש משהו מהפכני בבחירה שלו אבל נראה לי שדווקא המקרה שתיארת (לגבי חברה שלך שקיבלה רשימה של אנשים וכו'…) ממחיש את הנקודה העיקרית במאמר של גלדוול, שמהפכות משמעותיות, כאלו שמשנות משהו בסדר החברתי הקיים ומצריכות הקרבה וסיכון חריגים מצד הפעילים שלהן לא יתרחשו מאליהן ברשתות החברתיות.
      מהפכות כאלו מצריכות, לפי גלדוול, קשרים חברתיים חזקים בקרב הגרעין הקשה שלהם ומבנה היררכי מסודר שבראשו יש הנהגה מוכרת ומרכזית, שני המאפיינים שלא מצויים בפעילויות שנוצרות מהרשתות החברתית.
      והנה, הקמפיין של אובמה, לא נוצר יש מאין באינטרנט במעין באז ויראלי אמורפי שכזה. היה לו גרעין קשה שהורכב מאנשים שהכירו אחד את השני הרבה זמן. הייתה לו הנהגה מרכזית ומוכרת וארגון היררכי שהוציא לפועל תוכנית פעולה ברורה שתוכננה מראש לטווח הארוך.
      הקמפיין הזה, באמת ניצל היטב את המדיום החדש הזה של רשתות חברתיות אבל לא לזה גלדוול מתכוון שהוא מדבר על "מהפכה ברשת החברתית", כזו שלטענתו לא אפשרית.

  • תגובה מאת עוז
    תאריך 28/12/2010 06:56

    מה, ויקיליקס ואנונימוס לא עשו כלום השנה?
    אנשים שחושבים שבשביל מהפכה צריך הנהגה מגובשת ומבנה היררכי יהיו הראשונים עם הגב לקיר..

  • תגובה מאת גל
    תאריך 28/12/2010 12:37

    ויקיליקס הוא בהחלט ארגון פחות או יותר היררכי. מערכת המידע שלו נבנתה על – ידי פעילים. יש לו מעין "מועצת מנהלים" ויש לו מנהיג מובהק.
    נכון שמי שמדליף הוא לא בהכרח חלק מהקבוצה אבל עדיין יש מי שמאפשר לו את זה וזה הגרעין הקשה של ויקיליקס שמתחזק את השרתים של ויקיליקס ומארגן את פרסום ההדלפות.
    למרות כל זה, לא בדיוק ברור לי איזו שינוי חברתי ויקיליקס או אנונימוס שינו בעולם. ולא, להפיל את האתר של ויזה זאת לא מהפכה.

  • תגובה מאת עוז
    תאריך 28/12/2010 19:24

    השינוי של ויקיליקס ואנונימוס הוא סימבולי ורעיוני.
    עכשיו ברור שכל מערכת מידע מעל גודל מסוים(כלומר, מכילה עובדים ממורמרים בעלי אישיות מעורערת) פרוצה להדלפות על ידי ארגון דמוי ויקיליקס.
    במישור הסימבולי, ארצות הברית המתקדמת לכאורה של אובמה קיבלה בעיטה לפרצוף מארגון אמורפי, הארגון זוכה לאהדה עצומה במערב, וארצות הברית משקיעה המון מאמץ במרדף אחר דמות כמעט לא רלוונטית.
    אנונימוס הוא מהפכני רק בעצם העובדה שה"ארגון" הזה קיים. חבורה של אנשים בלתי נראים שהמכנה המשותף היחיד שמוביל אותם זה ממים. זה לא מובן מאליו שהארגון הזה מספיק חזק כדי להיכנס לכותרות בכל העולם, כבר בפעם השניה. אנונימוס אחראי על עשרות הפגנות נגד הסיינטולוגיה ועל קמפיין מאוד אפקטיבי נגד הדת הזאת. הם גם נרתמו בחוסר הצלחה יחסי למהפכה הירוקה באירן.

    אז למה אסאנג' לא רלוונטי? כי הוא לא מנהיג את וויקיליקס. הוא המייסד והדמות הכי מוכרת וככל הנראה פעיל מרכזי בעל השפעה, אבל אין לו הרבה סמכויות. אם אסאנג' ינסה לשנות את וויקיליקס בניגוד לרצון הרוב, אפשר יהיה להעתיק את האתר במאמץ לא יותר מדי גדול, ולגנוב לו את הכתבים, המקורות התורמים, ויחד איתם כנראה שגם את החומר שתרם פורסם. אני מנחש שהגרעין הקשה מורכב מאנשים עצמאיים שלא תלויים יותר מדי באסאנג' בשום תחום.

  • תגובה מאת עוז
    תאריך 20/02/2011 10:04

    אמרתי לכם 🙂

  • פינג מאת ניצוצות של מהפכה במקום הכי נמוך בתל אביב « תיקון עולם
    תאריך 06/03/2011 13:04

    […] חודשים מאוחר יותר כתב מרגוליס בבלוג "לא רואה בעיניים", בהקשר לטענה של מלקולם […]

  • פינג מאת מהפכה במצרים: מיליון סימני שאלה והבנה אחת בהירה « תיקון עולם
    תאריך 13/10/2011 12:05

    […] כמה חודשים התנהל בבלוגוספירה האמריקאית, ובעקבותיה גם פה בארץ, דיון מעניין מאוד על יכולתה האמיתית של הרשת […]

תגובה