טיעון המוח בקופסה (brain in a vet) הוא ניסוי מחשבה פילוסופי קלאסי, אשר בא לערער על יכולתנו להכיר את המציאות לאשורה. (או בניסוח מודרני יותר – “כולנו חיים במטריקס, אח שלי!”). אך יש אנשים שעבורם אין זה מצב היפותטי אלא עובדת חיים.
רום האובן (Rom Houben) נפגע בתאונת דרכים לפני 23 שנים. הרופאים אבחנו אותו כ”צמח” – במצב של תרדמת, ללא הכרה או תחושה. וכך שכב האובן בבית החולים ללא תנועה, במשך 23 שנה. עד שלפני שלוש שנים, בעקבות סריקות מוח חדישות, התברר כי מוחו של האובן מתפקד באופן מלא. האובן היה אמנם משותק באופן מוחלט כל אותן שנים – אולם שהה בהכרה מלאה, רק ללא יכולת ליצור קשר עם העולם החיצון.
לאחר טיפול פיזיותרפי מפרך שנמשך לאורך שלוש השנים האחרונות הגיע האובן למצב בו הוא מסוגל לתקשר עם העולם. בעזרת מסך מגע, אצבע אחת ומטפלת מסורה הוא מקליד את מחשבותיו.
האובן מספר כי בכל אותן שנים שמע והיה מודע לכל מה שקורה סביבו, אך לא היה מסוגל להגיב. כדי להתמודד עם מצבו הוא נסוג לתוך מוחו ויצא לטיולים אל העבר ואל מציאויות אחרות. לעיתים, אומר האובן, הוא היה רק הכרה ערה ולא שום דבר אחר.
זהו סיפור מרתק על המוח האנושי ויכולתו להסתגל למצבים בלתי-אפשריים. זהו גם סיפור מעורר מחלוקת. האובן נזקק לתיווך של המטפלת שלו כדי להביע את עצמו. המטפלת מחזיקה את ידו ומובילה אותה על גבי מסך המגע בהתאם לתגובותיו. למתבונן מהצד (ראו את הסרטון בהמשך) נראה הדבר קצת כמו לוח סיאנס. קשה להאמין כי האובן הוא השולט בתנועה ולא המטפלת. מספר רופאים טוענים כי בדקו זאת ומדובר באמת בדבריו שלו. אחרים מביעים ספק וחושבים כי יש פה מניפולציה (מודעת או לא מודעת) של המטפלת. בכל מקרה המחשבה על כך מצמררת.
הנה דיווח מצולם על המקרה:
Visit msnbc.com for Breaking News, World News, and News about the Economy
לא מבין מה המחלוקת
שישאלו אותו שאלה שרק צד שלישי יודע את התשובה עליה אבל המטפלת לא יודעת (מה היתה העבודה הראשונה שהתקבלת אליה) ואז יראו אם הוא באמת מתקשר דרכה או שהיא רק עושה מניפולציה.
ציניקן שכמוני חושב שכמעט אף פעם סיפורים כאלה מתפרסמים במקרה. כנראה שבאיזה שהוא מקום מנסים להעביר חוק על המתת חסד או משהו כזה ולפתע נשלף הסיפור המדהים שלמעשה התגלה כבר לפני שלש שנים.
שמוליק, יש באמת רופא אחד שעשה משהו כזה וזה שכנע אותו. אבל איכשהו הדברים האלה אף פעם לא באמת ברורים עד הסוף.
טל, יכול מאד להיות. אבל זה עדיין סיפור מעניין 🙂
זה נראה כאילו הוא אפילו לא מסתכל על המסך בזמן ההקלדה. עם כל הכאב, זה כנראה שידור חוזר של הילדים האוטיסטים ה"מתקשרים" דרך מתווכים.
בכל מקרה, הרעיון להיות מודעת וכלואה בגוף משותק ונטול יכולת ולו המינימלית לתקשר נשמע לי מחריד. הייתי מעדיפה שלא יצילו אותי במקרה הזה.