יום ועוד יום ועוד

חגים. ראש השנה. ארוחות משפחתיות. נוסעים, חוזרים. אוכלים. צוחקים, בוכים. יום ועוד יום, אלוהים אדירים, עוד שבוע, עוד חודש, עוד שנה.

[audio:http://www.hotlinkfiles.com/files/361616_gzvyq/%D7%90%D7%95%D7%A9%D7%99%D7%A7%20%D7%9C%D7%95%D7%99%20-%20%D7%96%D7%94%20%D7%9E%D7%9B%D7%91%D7%A8.mp3]

אנחנו רק ממשיכים ללכת, כאילו שיש לנו ברירה, הדרך עוטפת אותנו, מערסלת אותנו ואנחנו נרדמים בחיקה כמו תינוק שישן במכונית המיטלטלת. אנחנו התינוק ואנחנו הדרך, נצנוץ אקראי של הווה נצחי שמתמשך לתוך האפילה.

[audio:http://www.hotlinkfiles.com/files/361600_wv3qh/%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%A7%20%D7%9C%D7%91%D7%99%D7%90%20-%2002%20-%20%D7%96%D7%94%20%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%94.mp3]

עוד יום ועוד יום, הכל חולף, הכל יחלוף. אבל איש אחד מזכיר שעכשיו הזמן לאהוב.

[audio:http://www.hotlinkfiles.com/files/361642_gbjju/Tom%20Waits%20-%2009%20-%20Time.mp3]

One thought on “יום ועוד יום ועוד”

  1. כבר שכחתי כמה יפה השיר הזה של אריק לביא. הוא כאילו טבוע באיזו חוויה מוקדמת שלי, וזה מרגש וגם מעציב.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *