בלוג מומלץ / הזמנה לאירוח

ירדן לוינסקי הוא לא רק פסיכיאטר, אלא גם איש רב פעלים באינטרנט הישראלי. הוא ממקימי האתר קונספציה והניוזלטר הקולקטיב הזכורים לטובה, שפתחו בפני שבילים רבים בעולם האינטרנט הגדול והרחב. הוא ממייסדי אתר רשימות שאירח כותבים רבים וטובים. שילוב זה, של חיית רשת ואיש מקצוע בתחום הנפש מעניקים לדבריו זווית ייחודית ומעניינת, במיוחד כשהוא כותב על הפסיכולוגיה של טוויטר או השפעת המדיה החברתית על הטיפול הפסיכולוגי.

כנראה שפסיכולוגיה ופסיכיאטריה אינם נושאים מספיק אטרקטיביים, והבלוג שלו לא זוכה לקישורים רבים. לכן ביקש ירדן קצת עזרה בלוגוספירית. זאת הזדמנות טובה אם כך להמליץ על הבלוג שלו, להודות לו על הפרוייקטים המעניינים שהיה שותף להם עד כה, ולקוות שעוד רבים צפויים לנו בהמשך.

_______________________

בנושא קשור, אתר רשימות עומד בפני סגירה. כמו כמה מהבלוגרים העצמאיים פה בסביבה, גם אני יכול לארח אצלי עוד בלוג. אז אם יש מישהי/הו מרשימות שזקוקים לאירוח וחושבים שמתאים להם להיות פה לידי, צרו קשר במשרד.

פתרון לבעיה החמורה של מקלחות חורפיות

מכירים את זה שאתם נכנסים בחורף למקלחת והמים חמים ונעימים ומעלי אדים ואתם מושיטים ידכם לסבון הנוזלי ולוחצים והסבון יוצא קר ומבאס?

מקלחתאז זהו.

שיש לי הצעה. למה שלא יהיה מתקן לאמבטיה שמחזיק בקבוקי סבון, אותו ניתן לחבר לצינור המים החמים. דפנות המתקן יהיו חלולות. צינור המים החמים יחובר אליו כך שכשמתקלחים המים יזרמו דרך הדפנות החלולות ויחממו את הבקבוקים שעומדים בתוכו. יעיל וחסכוני.

בטח יש כזה דבר איפשהו. ואם לא, שמישהו יקח את הרעיון ויעשה עם זה משהו. תודיעו לי כשזה מגיע לחנויות. 

אייסברג וולקנו – הפיצה הפליצה

יומרנות זה דבר מעצבן. במיוחד במקום שמציג את עצמו כמשפחתי וחביב.

ביום שישי אחר הצהריים חרגנו ממנהגנו ושמנו פעמינו אל נמל תל-אביב כדי להפגש עם זוג חברים וילדיהם. עת שקעה השמש התעורר תאבוננו והחלטנו לסיים את היום המוצלח בפיצה. התיישבנו באייסברג וולקנו שבנמל, סניף של גלידת אייסברג שמגיש גם פיצות.

המקום היה מלא למדי אך לא עמוס במיוחד, התיישבנו מיד וניגשנו למלאכת ההזמנה. מכיוון שילדם של חברינו אלרגי למוצרי חלב הם ביקשו כי על חצי מהפיצה שלהם לא ישימו גבינה, בקשה שמתקבלת בהבנה ברוב פיצריות העיר. אולם באופן מפתיע, המלצרית החביבה (באמת) התנצלה ואמרה כי אי אפשר.
מדוע? תהינו.
כי הפיצה דקה והגבינה נוזלת גם לחצי השני.
זה בסדר, לא מפריע לנו, אמרנו.
המלצרית התנצלה שוב במבוכה ואמרה כי זה באמת לא תלוי בה. אנחנו יכולים לדבר עם האחראית.

הגיעה האחראית. (אחראית המשמרת או אחראית המטבח, לא ברור). ושוב אותו סיפור.
למה לא?
הפיצה דקה והגבינה נוזלת.
אבל זה לא מפריע לנו!
וגם הפיצה דקה ואם אין גבינה הבצק לא אחיד.
אבל פיצה שלמה בלי גבינה אתם מוכנים להכין!
אנחנו יודעים מה אנחנו עושים ואי אפשר רק חצי אחד בלי גבינה.

זה לא התקדם לשום מקום. החברים ויתרו ואמרו כי הם יורידו את הגבינה לבד. אנחנו הזמנו פיצה סלאמי וביקשנו להוסיף עליה תוספת זיתים.

אי אפשר.
סליחה?
אני יכולה להביא לכם צלוחית עם זיתים בצד.

טוב, זה כבר היה מגוחך.

סנוביות קולינרית? שף תופס תחת? עקשנות סתם? לא ברור, ובעיקר מאד תמוה. אולי במסעדת יוקרה גישה כזו עוד היתה נסבלת. אבל בפיצריה שמכוונת לקהל משפחתי – גם אם היא פיצריה הנחשבת איכותית – זו מדיניות מטופשת להחריד. הלקוח אולי לא תמיד צודק, אבל הלקוח יודע מה הוא רוצה על הפיצה שלו, ופלצנות היא לא אחד מהמרכיבים הנדרשים. אנחנו, מן הסתם, לא נשוב לשם כל כך מהר.

ואיך הפיצה? פיצה, אתם יודעים.

סרגל כלים חברתי חדש

אם נכנסתם לבלוג לאחרונה שמתם לב בוודאי לסרגל כלים חדש שמופיע בתחתית הדף. תוסף זה מאפשר לקוראים לשתף דפים מהבלוג באתרים חברתיים או בדוא”ל, וכן להתחבר לחשבון בטוויטר, פייסבוק וכו’ כדי לעדכן את הסטטוס ללא עזיבת הדף.Gigya Toolbar

זהו מוצרון חדש ששיחררנו ממש עכשיו. את התוסף לוורדפרס אפשר להוריד כאן, והוראות נוספות אפשר למצוא פה.

אשמח לשמוע תגובות והצעות לשיפור.

תבנית וורדפרס בעברית – andreas01 V2

כשהעברתי את הבלוג מבלוגלי למקומו החדש כאן רציתי לשמור על העיצוב המקורי. התבנית בה השתמשתי היא andreas01 שעוברתה על-ידי חנית כהן. גירסת התבנית שחנית תרגמה לא תמכה בשרשורי תגובות, ולכן ביצעתי בה מספר שינויים והתאמות. את הגירסה המתוקנת ניתן להוריד מכאן – andreas01-V2-heb.

Preview

איך להקל על עקיצות ולעקוץ את הממסד

שוב קיץ, והיתושים אכזריים מהרגיל. וכאילו שלא הספיקו לנו היתושים המקומיים טורדי המנוחה ועוכרי השינה שלנו, הצטרף אליהם לאחרונה חבר חדש, נמר אסיאתי, לא פחות. כמו נמר אמיתי הוא אורב גם ביום, מתנפל, נוגס ומשאיר עקיצה בגודל משאית ממוצעת ומגרדת כמו גיהינום קטן ואסיאתי.

בכל פעם מתחילה המלחמה בגירוד. למרוח את התכשיר הזה, את הג'ל ההוא. לפעמים נרשמת הפוגה קלה, אך במהרה הגירוד המציק חוזר במלוא המרץ ודורש את תשומת הלב המגיעה לו.

aloe-veraובכן, היום מצאתי את המזור לצרותי – אלוורה! יופי, באמת מה חדש, תשאלו. שום דבר חדש, אענה. זה בדיוק העניין, שום דבר חדש. לא תכשיר, לא קרם, לא משחה, לא תוספת גלוטן ולא חומרים משמרים. רק קצה קטן של עלה של אלוורה אמיתית. לוחצים, מורחים, ובאופן מפתיע – זה עובד! יותר מכל תכשיר אחר שניסיתי עד היום, בכל מקרה.

חברות התרופות, כמובן, לא יאהבו את הפתרון הזה. על עציץ אי אפשר להוציא פטנט. עציץ אינו מתכלה ואינו נגמר, הוא צומח כל הזמן מחדש, הממזר. עם עציצים אי אפשר למנף, להתרחב, לגדול, להשתלט ולכבוש. אני תוהה כמה מאות מיליוני דולרים נוזלים להם מכיסנו אל חברות התרופות. כמה מחקר, פיתוח ושיווק מושקע בכל אותם תכשירים (שחלקם, כמובן, מכילים – אלוורה!), כשכל מה שצריך זה עציץ קטן וסימפטי וזוג מספריים.

אז עשו לעצמכם טובה הקיץ. אמצו עציץ. התייחסו אליו יפה, השקו אותו מדי פעם. וכשתגיע עת החירום היתושי, הוא יעניק לכם מטובו חזרה.