ג'ורג' קלוני אמר השבוע בפסטיבל הסרטים בטורונטו כי הוא "מעדיף לעבור בדיקת פרוסטטה על-ידי בחור עם ידיים קרות מאד בשידור חי בטלוויזיה מאשר להחזיק עמוד בפייסבוק", כך מדווח המגזין People.
ניק אוניל, בלוגר המחזיק רשת בלוגים בנושאי מדיה חברתית, הזדעזע מהדברים וקרא לקלוני "אחד מאנשי השיווק המטומטמים ביותר". לדעת אוניל קלוני מפספס הזדמנות גדולה. הדפים המוקדשים לו בפייסבוק (שאינם באמת שלו, כמובן) זוכים לפופולריות עצומה, והוא יכול ליצור מראית עין של שיחה עם כל אותם מעריצים כדי לעדכן אותם לגבי סרטיו החדשים.
אוניל ממשיך ומביא כדוגמה הפוכה את וין דיזל, שנחשב אחד הסלבריטאים הפופולריים ביותר בפייסבוק. דיזל אינו ידוע בשל יכולות המשחק שלו, אומר אוניל, או בעצם בשל שום דבר מיוחד מדי. אך בגלל שהוא יוצר קשר עם מעריציו באופן קבוע הפופולריות שלו באינטרנט מרקיעה שחקים והוא אפילו עבר את קלוני במספר החיפושים בגוגל.
וואו.
כנראה זה מה שקורה כשאתה עוטה את גלימת מומחה המדיה החברתית יותר מדי זמן. אולי כדאי שהבחור עם הידיים הקרות יבדוק את אוניל כדי להוציא לו את הראש מהתחת. אין ספק שמה שחסר לקלוני, אחד הכוכבים הגדולים של הוליווד העכשווית, זה עוד כמה חיפושים בגוגל. כי הרי מה שחשוב זה לא באיזה סרטים שיחקת, או בכמה סרטים שיחקת, או אפילו איזה סרטים ביימת או הפקת. מה שחשוב זה כמה מעריצים יש לך בפייסבוק! כמה עוקבים יש לך בטוויטר! כמה חיפושים יש עליך בגוגל!
אוניל כתב פה סתם פוסט קטן וטיפשי, אבל תפיסת העולם המצומצמת שהוא מציג מרחפת כאיום מעל ראשינו כולנו, המתעניינים והעוסקים באינטרנט ובשיכלוליו. ככל ששוקעים יותר פנימה לתוך הרשת יש נטיה לראות בה חזות הכל. הפרופורציות הולכות לאיבוד וצג המחשב תופס את כל מרחב הראיה. טוב שלפעמים מגיע מישהו כמו קלוני ומזכיר שאפשר לקיים חיים לא רעים גם מבלי להזדקק לשירותי המדיה החברתית. או לאלה של מומחיה.
העובדה היא שאני למשל יודע מי זה קלוני. אני גם יודע מי זה ויין דיזל (ולא בגלל עמוד הפייסבוק שלו). אבל, ניק אוניל? תזכיר לי מי זה.
המומחה למדיה חברתית עלק צריך להיות אחד מאנשי השיווק המטומטמים ביותר אם הוא חושב שקלוני לא יודע לשווק את עצמו.
אני דווקא חושב שהוא יותר ציני ממטומטם ויודע שאם הוא יתקיף מישהו בסדר גדול של קלוני אולי כמה דגי רקק חברתיים אחרים ,שהם קהל המטרה שלו, יצטטו אותו (רק שיהיה ברור שאני לא חושב זה שקישרת אליו לא עושה אותך כזה).
זה בדיוק כמו שחברות קטנות תובעות את גוגל בשביל הפרסום.
יופי של פוסט! אני אחלק את התגובה לכמה נקודות:
1. קלוני עשה לעצמו הרבה יותר PR עם האמירה הזו מאשר הוא היה או היה רוצה לעשות לעצמו דרך "מדיה חברתית".
2. "אוניל כתב פה סתם פוסט קטן וטיפשי" – אכן.
3. טל צודק, ג'ורג קלוני או כל ידוען אחר לא צריך את פייסבוק או טוויטר כדי "להגיע" ליותר אנשים. לעומת זאת אני חושב שבעלי העסקים (בעיקר הקטנים) שילמדו את "חוקי הבריכה" של המדיה החברתית יוכלו בהחלט להפוך לג'ורג' קלונים קטנים.
טוב, אולי לג'ורג' קלונים, אבל הבנת אותי.
זיגמונד
אוניל מקדם את הפרנסה שלו. אני לא יודע מי זה, אבל הייתי מצפה ממומחה לרשתות חברתיות שיגיד את מה שאמר אוניל.
מה הוא יגיד? שיש חיים מחוץ לרשתות חברתיות?
אני מניח שמומחה בסדר גודל כזה יודע את זה.
כמו שכל פסיכולוג אומר שכל אדם צריך שיחות תרפיה, וכל מוכר שטיחים יגיד לך שכל בית צריך שטיח פרסי יקר וגדול בסלון, ככה האדון אוניל מקדם את הסחורה שלו.
אם הייתי חושב שהדברים של אוניל הם סתם נסיון למשוך תשומת לב לא הייתי מתייחס אליהם בכלל. לי נראה שהם נאמרו בסוג של תמימות. כלומר, באמת מתוך איזה תפיסת עולם שכבר לא רואה דבר מחוץ לענייני הרשת. וזה מה שהדליק אותי. כי זה שהמומחים למיניהם מנסים למכור את מרכולתם זה ברור. מה שמעניין זה שבאיזה שהוא שלב זה משתלט עליך ואתה כבר לא יכול לראות מעבר לזה.
מה שקרה כאן לדעתי הוא מהלך שיווקי של שני הצדדים. כשקלוני אמר מה שאמר לגבי הרשתות החברתיות, היה ברור לו שדבריו יעלו את חמתם של אנשי המדיה החברתית, ואכן, אוניל, שזיהה את ההזדמנות, מייד קפץ על עגלת הרייטינג ושיחק אותה. למעשה התוכן לא ממש משנה, אלא מבחן התוצאה.
הצליח לשניהם.
היה לקלוני ברור שדבריו יעלו את חמתם של אנשי המדיה החברתית?…
אני בטוח שאנשי המדיה החברתית לא מדגדגים לו את הפרוסטטה.
טוב, יש משהו בדבריך. אבל זה שאוניל ניצל את ההרמה להנחתה הזו, זה ברור.
איזה כיף לקרוא אנשים שמבינים בתרבות דיגיטלית אבל לוקחים אותה בפרופורציות.