שמעתי השבוע ברדיו את פנקס הקטן ונזכרתי שזה אחלה שיר.
[audio:http://www.hotlinkfiles.com/files/69673_2tlwc/%D7%A9%D7%A9%D7%99%20%D7%A7%D7%A9%D7%AA%20-%20-1%20-%20%D7%A4%D7%A0%D7%A7%D7%A1%20%D7%94%D7%A7%D7%98%D7%9F.mp3]
שר אותו ששי קשת, הלחן של מתי כספי והמילים של דן אלמגור (למרות שהוא תמיד נשמע לי מאד חנוך לוויני).
השיר הוא מתוך הצגה בשם "עיר הגברים" שכתב דן אלמגור על-פי סיפורים קצרים של דיימון ראניון. הסיפור לפיו נכתב השיר נקרא "Little Pinks" (הוא גם הפך לסרט "The Big Street" בשנת 1942, בכיכובם של לוסיל בול והנרי פונדה). הפסנתר המשתולל ברקע הוא של שלמה גרוניך, וקולה של הוד מעלתה הוא של אבירמה גולן.
(ותודה למימה על פרטי הטריוויה).
איזה שיר נהדר, איזו הגשה, אילו מילים ולחן, ביצוע מושלם על הפסנתר וכמובן, המקור: סיפורי דיימון ראניון.
תודה שהזכרת לנו נשכחות ואהובות. 😉
שונאת את השיר הזה! שונאת, שונאת, שונאת! השיר השנוא עלי! איכסה פיכסה!
רק מהפוסט הזה (ועוד בלי שלחצתי פליי) אני כבר יכולה להעלות בראשי את קולה החרקני של אבירמה גולן "בוא פנקס, בוא ניסע לדרום (לצפון?) החם". בלעעעע!
רק עכשיו ראיתי שיצאתי קצת סתומה עם ההתבלבלות בין הצפון לדרום, כי השורה עם הדרום החם הופיעה בכותרת של הפוסט.
אופס.
היתה לי פעם חברה שלא אהבה את השיר הזה.
כמובן שנפרדנו.
🙂
ללא ספק אחד השירים הגדולים בשפה העברית. לא מזמן , דהינו לפני כמה שנים, רפי גינת (הוא ולא אחר) עשה לו קאבר די מזעזע. אבל פנקס נשאר פנקס.